"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שכבר אין סאטירות טובות בדורנו? (תשובה: איזו חברה שעדיין קוראת רק אפריים קישון), אני חולקת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם רואה בכל היצירות שלך עומק מדהים. בהחלט סגנון מרענן באזורינו. [ליצירה]
- [ליצירה] זו גם צורת הסתכלות, אבל עדיין... אגב, אני לא יודעת אם התכוונתי להתחייס לכך בתור דבר מאד ביקורתי, הן בסופו של דבר זה טבעי, וכולנו כאלה. מה שכן, יש בטבע איזה חוק שאומר שאם אתה רוצה חשיפה ממשהו אחר, עליך לחשוף קודם כל את עצמך. אני מניחה שלזה כיוונת. [ליצירה]
- [ליצירה] אף אחד אינו יכול לברוח מתחושת החיסרון, גם לא המושלמים ביותר... אני חושבת שזה נעוץ בעובדה שלמן האנושי אין פסגה- היכולת שלו, במידה מסוימת, אינסופית, ולכן- היכן שלא נהיה על הציר- תמיד נחוש בתחושה הזו, תחושת החיסרון... לכן אול מוטב שנלמד לקבל אותה, כחלק מאיתנו, ממש כמו שאר התחושות, או כמו אחד האיברים- ונשתמש בה כקרש קפיצה... [ליצירה]
- [ליצירה] דנדוש... (זה עיוות של דנה, נכון?) "רצח את כל העולם", זוהי רק מטפורה. בפועל כולם נשארו חיים, מי שמת- זה הוא, אבל במותו- הוא בחר לאבד את כל הקרובים אליו, את כל היקרים לו, בקצרה- את כל העולם. הם, מבחינתם, איבדו אדם אחד. הוא, מבחינתו, איבד עולם מלא. וכן, זה את העולם שבתוכו, שהוא לא פחות אמיתי, לעניות דעתי, וכפי שביטאתי בקטע עצמו. ולמה דווקא "כל המציל נפש אחת מישראל"? אני לא ממש יודעת, אבל אינטואיטיבית אני יכולה לענות לך בשני אופנים: א.מדובר כאן על "להציל" נפש, ולא על "לאבד", וכשהצלת יהודי, נזקפים לזכותך כל המצוות שהוא קיים מאז שהצלת אותו, שזה אין אצל גוי. ב.ליהודי ישנו רובד נוסף של נשמה, ויכול להיות שבזה טמון ההבדל. ג. (מותר לי לדחוף גם ג', נכון?) ותקראי גם את מה שעוף כתב טיפ-טיפה מעלי. עוף... ראשית, תודה על הקומפלימנט. שנית, האדם הוא באמת גרגר אבק בקוסמוס, אבל רוחו אדירה ואינסופית. חוץ מזה, לא ניסיתי להעלות את עולמו הפנימי של האדם לדרגת אמת אובייקטיבית, הדגשתי במפורש שמדובר על אמת סובייקטיבית, החידוש שהוספתי הינו מבחינת האדם אין כל הבדל בין אמת אובייקטיבית לאמת סובייקטיבית. אתה הבנת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי על אנשים שהכרתי שתיארת להפליא... ישר כח. [ליצירה]
- [ליצירה] ע"ע בתגובה שכתבתי ב"ציפוי חימר", כאן זה אפילו יותר מתאים... [ליצירה]
- [ליצירה] נקודת הסתכלות מרעננת, וחמודה-חמודה. אני דווקא אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור מי שמעדיפה את המילים הכתובות על אלה הנאמרות, אני מוכרחה לציין שהצלחת להזיז שם משהו, בתוכי. מופלאה שאת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף כמה שאתה צודק. ואגב, זה באמת נסיון, ניסיון הגאוה הזה, שלא יהיה לכם ספק... יש למישהו פיתרון? [ליצירה]
תגובות