[ליצירה]
פואטיקה במיטבה
אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך.
תן לנו עוד..... בהצלחה יורם
[ליצירה]
זה שיר מקסים שבמקסימים.
במקצב משהו לא מושלם. למשל: "למה תפחדי מהלא נודע" אם היה כתוב: "למה תִראי מהלא נודע: היה נשמע מקצב נעים יותר (לאוזני כמובן )
אבל 'תראי' אינה מילה בשימוש יומיומי או לילדים...
מקסים שבמקסימים השיר והרעיון. יש בו יופי שמתגבר על הכול. ואולי גם לחושך יש פדות.
[ליצירה]
אני ממש נהנית לראות יצירות שמורכבות מיצירות אחרות, זה איכשהו מצליח להכניס קצת מכל אחת מהן לתוך האחת החדשה.
(וזה שאני מכירה ואוהבת את כל השירים שציינת בכלל עזר)
רק לא הבנתי - מה הסיפור עם ה"ורד/מאיר"..
care to explain?
[ליצירה]
מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא !
תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב.
(הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.)
[ליצירה]
[ליצירה]
מאיר שלום,
מזמן לא קראתי מפרי יצירתך.
פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח.
בא בימים
[ליצירה]
ישבתי על אדן החלון
החזקתי בידי עיפרון
ולפתע עלה בי זיכרון
שאין כמו חרוז
הדומה לתפוז.
נראה לי אלך לשמוע שרית חדד... יש קצת יותר עומק והשקעה ב" יאללה מוטי לך הביתה"
[ליצירה]
שיחקת אותה ציידת, אהבתי את החידוש ב"איובת". לי כמובן יש גירסא אחרת לסיפור איוב ואני מכנה זאת " משל מציאותי".
וכמה אני עצוב שהוא לא יהיה נצחי כמאמר הלבלר.
[ליצירה]
נכתב תחת השפעה של חומר טוב...
סתם...מה שמראה לך שאני לא רק אחד שנותן ביקורות.
"מסיכה, כשם שחובשים אותה כך ניתן להסיר, וכשנסיר נראה ונבין שסוף כל סוף אדם הוא אדם הוא אדם ולא מלך החיות."
מאיר.