יורם תומר..או אישי הצעיר והבכור ברוח ובשנים..הלא בשל הניתוח שלך( ואני מודה..לזאת התכוונתי) השיר הוא מיוחד...
יש בה משהו.. משהו שבשבילו שווה לכתוב שירה ולאהוב אבל לבסוף המשהו יסתיים ברק משהו..
:)
או כפי שמישהי הגיבה לי שהשיר הוא " משהו משהו"
:)
נ.ב
לא הכול צריך לקחת בכובד ראש וברצינות.
זה באמת שיר יפה כשלעצמו, צורניות מאד יפה ומתאימה לתוכן. חסר לי קצת בשר, אבל אולי ה"משהו" הזה משתנה מאדם לאדם, אז עזוב את זה...
מעולה, באמת אהבתי כל קריאה מחדש.
השיר כשיר הוא יפה מאוד. התוכן קצת איכזב אותי.
ה-"משהו" של הסוף איננו ה-"משהו" של ההתחלה.
ה-"משהו" בהתחלה הוא "משהו" מיוחד, "משהו" שאין לאחרות "משהו" שכדאי בשבילו לאהוב אותה.
ה-"משהו" בסוף הוא רק "משהו" ולא יותר.
[ליצירה]
יורם תומר..או אישי הצעיר והבכור ברוח ובשנים..הלא בשל הניתוח שלך( ואני מודה..לזאת התכוונתי) השיר הוא מיוחד...
יש בה משהו.. משהו שבשבילו שווה לכתוב שירה ולאהוב אבל לבסוף המשהו יסתיים ברק משהו..
:)
או כפי שמישהי הגיבה לי שהשיר הוא " משהו משהו"
:)
נ.ב
לא הכול צריך לקחת בכובד ראש וברצינות.
[ליצירה]
זה באמת שיר יפה כשלעצמו, צורניות מאד יפה ומתאימה לתוכן. חסר לי קצת בשר, אבל אולי ה"משהו" הזה משתנה מאדם לאדם, אז עזוב את זה...
מעולה, באמת אהבתי כל קריאה מחדש.
[ליצירה]
השיר כשיר הוא יפה מאוד. התוכן קצת איכזב אותי.
ה-"משהו" של הסוף איננו ה-"משהו" של ההתחלה.
ה-"משהו" בהתחלה הוא "משהו" מיוחד, "משהו" שאין לאחרות "משהו" שכדאי בשבילו לאהוב אותה.
ה-"משהו" בסוף הוא רק "משהו" ולא יותר.
[ליצירה]
"..שהוא ירים כפפה מורעלת.."
( טל)
טל, אני מכיר מנהיג שפעם השתמש בכזו דינמיקה ציורית...יש עליו עכשיו סרט בקולנוע..קוראים לסרט "הנפילה", מענין אותי אם קיבלת השראה מאותו מנהיג..?
נ.ב
ומדוע שאף תגובה זו לא תימחק??
( אבייתר...יופי של יצירה והיא עדין בכותרות..)
[ליצירה]
במילים אחרות תמצתת את המהות החברתית(סוציאלית)של המודרניזם.
עיין ערך "מודרניזם" בלקסיקון חברתי של ד"ר גדי יציב,הוצאת מינהל,1998
כמו כן גם בערך סרוקטריאליזם.
[ליצירה]
הירואיקה מוגזמת..אבל הייי...זו זכותך וכל אחד בפילוסופית כתיבה שלו
אם תרצה לשמוע עצה מכותב כושל הדרך להעצמת שירה היא במינימנאליסטיות ובאיפוק.
האמן לי שזו עבודה קשה.
שלך בהערכה
מאיר.
[ליצירה]
הבה נתחיל ונאמר שאוונגרד זה היכולת שלי כאן לענות למבקריי אולם בשם אחר המרכיב את שמי..זה בהחלט אוונגרד מצד עורכי וארכאי האתר.
נמשיך בהגדרתינו. כשאנו אומרים על משהו אוונגרדי, אנו מתכוונים(איש איש ומחשבתו) למשהו מהפכני, משהו שלא נעשה, משהו שמפעים אותנו ולא מובן לדור שלנו או יוסבר בידי המבקר הבא.
כשהג'ז המודרני התפתח כינו אותו אוונגרדי, כשגודאר עשה את סרטיו כינו זאת אוונגרדי, חנוך לוין בתחילת דרכו כונה אוונגרדי, סמואל בקט במחכים לגודו כונה אוונגרדי, ג'וזף בייטס האמן מכונה עדין אוונגרדי, אולם היצירות הללו פוענחו והובנו כך שכיום על פארסות ניתנת מיד ההצהרה אוונגרד.
דוגמא: צילום של סרט לפתע בתקלה על הסט הבום נכנס לפריים, נערת התסריט מחליקה ונופלת בפריים והרי יש לנו אוונגרד !!!!
כמובן לא רואים את תלישות השיער של הבמאי מראשו וחושבים שהנה אמן ואומן חדש נולד לנו ומיד פותחים מילון בשביל לתאר את הזרם היצירתי החדש שהוא הוביל לאולם...כמובן שהקהל מצביע ברגליו ולא מגיע לאחר ביקורת מדהימה של מאיר שניצר על הגאון התורן בעל משקפי קרן צבי(סתם..הגדרה אוונגרדית מבחינתי)
כשמתעסקים במילה,פרוזה, מחזה-תסריט, מערכון, הרי המילה היא מודרנית ואין מקום לאוונגרד. מודרנית במובן שיש סיום ואין פוסט דהיינו המעבר למילה. בשפה העברית אנו מוגבלים ל22 אותיות הא' ב' וזהו, היצירה מופנית לקריאה אזי שוב היוצר מוגבל בכך שהוא חייב שהקורא/ת י/תבין את היצירה, אם היה ממציא משהו לא מובן שלא ניתן לפענוח אף במילון הרי הוא יצר אוונגרד.
תסריט ומחזה על פי הגדרתו של סיד פליד(התסריטאי של צ'יינה טאוון)מורכב מפתיחה, אמצע, קונפליקט, נקודת מפנה,ההתרה וסיום. רבים חולקים עליו בענין נקודת המפנה אולם אין חולקים עליו בנקודה של פתיחה, אמצע וסיום ורצוי שיהיה גם סיפור. ההגדרה הזאת היא בהחלט אנטי אוונגרד.
אני כתבתי מערכון, ייתכן והוא מצחיק וייתכן שאינו מצחיק אולם אי אפשר וזה טפשות לצפות ממערכון את ההגדרה אוונגרד, לאור מה שהסברתי לעיל.
בכתיבת הומור יש מספר סגנונות, הפארסה, פאראדוכס,חוסר שפיות והיגיון וההפתעה.
אני בחרתי את דרך ההיגיון והפאנצ'ליין בתוך ההיגיון.
ניתן לומר שזה לא מצחיק ניתן לומר שזה לא פוגע, שזה מתפספס, להצביע על נקודות חלשות במערכון או פשוט לומר " אותי זה לא הצחיק".
את ציידת חלומות בחרת את הצורה הזולה והפשוטה ואני מצטט : סתמי לטעמי. לא מצאתי כאן שום אמירה אוונגרדית או עניין
ספרותי.
מערכון אמור להעלות חיוך לא לגרום לעלות על הבריקדות, כתבתי הומור, לא סאטירה.
אם זה סתמי בעייניך, הרי דייקתי, שכן הכנסתי סיטואציות ישראליות סתמיות המעידות על העדר תרבות עומק, מצד שני, בסתמיות של בקשת העיתון בתחנת אוטובוס יש קסם ישראלי מיוחד ויפה, צריך רק עין בשביל להתבונן בזאת.
אם לא מצאת ענין ספרותי הרי צדקת אולם איזה ענין ספרותי את מחפשת במערכון ?
אפריים קישון הוא סאטריקן מבריק בעל יד קלה בכתיבה אולם מלבד הצגת אבסורדיות שלו ושל החברה בה הוא חי אין עומק ספרותי ביצירותיו, כך גם קרל צ'פק ואפילו דוגלאס אדאמס.
מה אעשה שקפקא, אורוול,בולגקוב, וונגוט, רומאן גארי ועוד..לא מתעסקים בהומור(מכניסים הומור אולם לא כמרכז) ושם יש אמירה ספרותית...איזו אמירה ספרותית?
כל אחד ויכולת קריאתו.
מקווה שכעת הסברתי ליתר עומק יצירה שהיא בהחלט סתמית.
כעת אם את מחפשת אמירה ספרותית עברי ליצירותי האחרות או ליצירות של ארכאי הכותבים כאן או שהניחי לי לנפשי.
ובאמת אני לא מחפש תומכים או מעריצים, אבל אם נותנים ביקורת שתהיה הוגנת ושתצביע במדויק על הפגמים
שלך באריכות יתר
מאיר פרידמן
המצונזר בתגובותיו באתר בשם חופש הדיבור של סטיוארט מיל הנמצא בוודאי על שידת כל כותב וכותבת כאן.
[ליצירה]
כמובן שמלחמת לבנון הייתה לבטחון המדינה..?
ברור...מה??? לא???
1000 ומשהו הרוגים על אדמה זרה ושטותית...
חבוב לא היית שם, אני לא בטוח שעשית בכלל צבא...אז בנינו...מי העלוב כאן?
זה בסדר..בזכות כמה עלובים כמוני אולי יהיה יום אחד שלום.
המשך להיות לא ברור איתמר.
תגובות