[ליצירה]
אני לא חושב ששמואל כתב את הערך על עצמו, אבל אם תיכנס לדפיוצר שלו, תגלה שם את ההגדרה החביבה "משורר ופעיל ציבור י ד ו ע. בארץ מאז 1988 (כדי להסיר מעל עצמו את חשש הכינוי"עולה חדש..", מה שרק הופך את המצב למביך יותר..)"
ומספר טלפון לכל המעוניין...
[ליצירה]
לתשומת לב הקוראים!!
הארגון העומד מאחורי כתבי "קבלה לעם" הינו כת מיסיונרית במסווה של יהדות.
כפי שוודאי הבחנתם, כל מאמריו של אלי וינוקור הם תעמולה לארגון וללימוד קבלה, ולא מאמרים רציניים, וודאי שלא יצירות.
הזהרו!!
(מצורף קישור לאתר נענע, שם יש כתבה על הארגון)
[ליצירה]
אז מה שאתה אומר זה בעצם: אני מעליב אתכם כי חסר לי צומי.
אני חושב שכבר נאמר לך שהאתר הזה הוא לא המקום לפתור את בעיותיך הפסיכולוגיות.
ועוד משהו - הטענה שלך לגבי גילך המתקדם היא ממש לא משכנעת. (וגם אם זה נכון, אני במקומך לא הייתי חושף את זה. פאדיחות.)
[ליצירה]
לענ"ד הסוף הוא הפואנטה..
תנסו לקרוא את זה ככה:
לא ידעתי אם תאהב את המילים
המקצב, הסגנון, עם או בלי חרוזים,
הוא קצת תינוקי , רדוד, מטופש
(הפסקה. )
מחר אשיר לך שיר חדש
(בקונוטציה מקראית לתהילים,"א-לקים,שיר חדש אשירה לך" - רק בווריאציה ילדותית משהו, שתואמת את האווריה של השיר.חוצמזה שיר חדש, אם אני מבין נכון, הוא מושג הקשור בגאולה. ר' נחמן אומר שבאחרית הימים יתעורר "...שיר חדש בעולם, שיר של נפלאות")
בקיצור, איך שאני מבין את השיר, הוא מודה בחוסר המושלמות שלו, אבל מבקש מהקב"ה שיקבל אותו בכל זאת, ובעז"ה נזכה בקרוב לשיר שיר חדש - שיר ציון.
ואת זה אהבתי מאד. בגלל שהשיר בעצם לא נועד להיות יפה מבחינה ספרותית, קשה לי להעביר ביקורת. אבל הילדותיות שנמשכת לאורך השיר היתה טיפה מוגזמת בשבילי, והבית הראשון כמעט גרם לי לוותר על קריאת כל השאר. אבל הבתים האחרים מצליחים לשמור על חינניות למרות העמדת הפנים של חוסר יכולת להתבטא כראוי, והסוף בעיני מרשים מאד.
כל הכבוד!!
(וואו, זה יצא ארוך. אבל השקעתי..)