[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
*.
קודם אורי:
לא זלזול מתנשא, אלא אבחנה שמכירה בכך שתגובה שטחית מעידה על הבנה שטחית.
וגם אם לא:
אולי מוטב שלא תיאמר כלל...?
עכשיו גם לחתלתול וגם לאורי:
הקושי בהבנה הוא לא מטרה, אלא מעיד על עדינות רגשות, על מסר שעולה מבין השורות, ולא מתפרץ בצורה קיצונית ומתייהרת. סוד היופי הזה הוא בעדינות, ביכולת להבין דבר מתוך דבר.
לא כל ציור חייב להיות עז צבעים.