[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
*.
האמת?
אני הכי אוהב את הבמבות הדפוקות.
לולו מקום ראשון.
אחר כך שאשא.
אחר כך פה גדול ופרפר, ביחד.
אבל הכי הכי אני אוהב,
את במבה "אשר".
למה? לא יודע. ככה זה אצלי. אוהב במבות דפוקות.
האמת- עזבו, אל תיקנו. אשר במבה חרטא.
(הברקה של השבת האחרונה)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
כן, זה בהחלט הכיוון של אהבה בלתי צפויה.
*.
המשכן כולו אוהלים
ויריעות מתנפנפות ברוח,
וריח הכבשים
ופעיות הטף המסתובב ברגליים יחפות
על החול החם הלא נגמר של המדבר.
אימי העיוורת שואלת
איפה בצלאל איפה משה
מאין לנו ראשים
עם שמות של אינסטלטורים
שלא באו אפילו
לתקן את הצנרת
בלב האוהל הסדוק שלנו
[ליצירה]
נמאס לשתוק אותך ואי אפשר אחרת.
ואי אפשר יותר להתחכם ולחרוז ולמצוא פואנטות ולחנך.
כי יש דברים שמולם מילים לא יועילו- השתמשו כבר במילים שלך למשהו הרבה יותר נשגב. עזוב, אל תדבר, שב בצד על מזרון האבלים, תתבונן, תכיל בתוכך, ולך עם זה אל החוץ, אל הרחוב, לדכא בעיניך, עד עפר, את ההמולה המצטחקת הזו, שפתאום כל כך תפלה.