[ליצירה]
*.
הייתי גם מוסיף תגובה
לשיר הנ"ל בינתים,
אך אין מנוס כי בצבא
לי אבלה שנתיים
וגם אם בת שרות תמה
לי תעפעף בטרמפים,
אומַר לה: מצטער, אך מה
נסי אותי בדייטים.
:)
[ליצירה]
נמאס לשתוק אותך ואי אפשר אחרת.
ואי אפשר יותר להתחכם ולחרוז ולמצוא פואנטות ולחנך.
כי יש דברים שמולם מילים לא יועילו- השתמשו כבר במילים שלך למשהו הרבה יותר נשגב. עזוב, אל תדבר, שב בצד על מזרון האבלים, תתבונן, תכיל בתוכך, ולך עם זה אל החוץ, אל הרחוב, לדכא בעיניך, עד עפר, את ההמולה המצטחקת הזו, שפתאום כל כך תפלה.
תגובות