קבלת הדין
ילד .
-
"ורק אחד אמר: ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לכולם יש חברים כאלה? (אהבתי את ה'שכויח', כמה תגובות מעלי. זה כמו לומר "הועלת לי רבות בקריאת יצירתך, שכן ע"י כך השתחררתי, וכעת אוכל לחזור ללמוד", וכו'.) [ליצירה]
- [ליצירה] בשתי מילים: זוועה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוףף משרד הפנים. אני נכנס ויוצא שם כל הזמן. יש שם מישהי שמחפשת אותך, מנחם. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד יצירת בציר: [ליצירה]
- [ליצירה] "חטיבה עצמותית שלמה, קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולותיה הפנימיות..." מחמם את הלב, מנחמוס. [ליצירה]
- [ליצירה] *. סו. יש לי כאב פיזי עכשיו. אני... חושב שאלך לנוח. |שתיקה שלי| אני.. הלוואי והיה לי מרפא מעט. הייתי נותן לך את כולו. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל מתחבר, הא? הנושא מעניין, הכתיבה טובה. יש לי כמה הערות. קודם כל, יש קפיצה מבלבלת בין הזהויות. כאילו, כשאתה עולה לטרמפ אני לא בטוח מי עולה, קל וחומר כשאתה מגיע לישיבה. אולי זה עדיין החרדי. כמו"כ "נכנסת" לדמות אחרת רק פעם אחת בסיפור. אולי כדאי להכנס גם לעיניים של דליה. וגם: הנושא משתנה. מראיית השונה בתחילת הסיפור, למנטרה של "הידידה שמתחתנת" "האקסית שהשתנתה", ועוד. כדאי למקד. שתמצא, סגריר. שתמצא. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ מלגמור את ההלל על השיר, רציתי להצביע על ההדרגה המיוחדת במספרים- הירידה משמונה אוחזים במיטה, לארבעה נגנים, לשני ילדים, ולמת נוכח-נעדר (מייצג החידלון והאפס), ושבירת השרשרת הזו בעזיבת הידיים, פשוט מצמררת. (רק הערה קטנה- אם המת נישא בידי שמונה "הדורים", אזי יש לכנותם בלשון זכר, והם הופכים לשְׁמוֹנָה, נ' קמוצה) [ליצירה]
- [ליצירה] *. קודם כל, תודה על ההקדשה. ברור שאת מסוגלת ליותר מהפי אנדים, השאלה היא אם את רוצה. סחתיין על הנסיון. ובכל זאת יש משהו שלא אהבתי בסיפור הזה. הסוף רע, וזה טוב, אבל... קצת נגמר באמצע. הייתי מעדי יותר עומק לדמות של יעל, יותר לבדיות. הרעיון המרכזי יפה ואת דבקה בו. באמת יפה. (מצטער על הפטרונות של המשפט הראשון.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מזל. איזה מזל שאחותי לא מכירה את האתר הזה. אחרת.. מה שהיה קורה פה... :) [ליצירה]
תגובות