חבל שלא שתית
עוד
עד שלא תזכור
דבר
איך נשקת לי
תחת עץ הקלמנטינות
ריח
פרי הדר
עלה אז
באפינו התערבב
עם ריח בושם
של גופינו
והתאדה
כמו חלום
אהבתינו.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
- היתה הרגשת נפסדות
- לא הייתי כאן זמן רב...
- ניסיתי, רציתי ובמקום זה יצא
- בימים האחרונים
- מסתתרת בצל חשיפה
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט שונה סגנון הכתיבה של שני הבתים. אבל הרעיון יפה והביצוע בעיקר בבית השני- מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?! עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?! כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי.... די יו מיס מי? [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי את חזרת המשפט... אם כי זרמתי יותר עם שני השירים האחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר רגש ומחשבה... לכן אולי יש לחיות כל יום ויום, כאילו אין מחר ועם זאת- דווקא בגלל המחר!!! השורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת להמלצה של אביבוש, זה מקסים ביותר ושווה קריאה חוזרת... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אני לא מכירה את הספר, במה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פשוט ועדין. נהניתי לקרוא- מזל טוב?! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה מקסים!!! שינית קצת את אופי יצירותיך-?! בכל אופן- אני נהנית!!! [ליצירה]
