[ליצירה]
תודה לי? אני שולחת לך בחזרה את הערכתי -
אליך וליצירותיך, רגישותך, רהיטות שפתך וכתיבתך המדוייקת כל כך, היפה כל כל (...) לא הותירו לי כל ספק כי אם להענות לבקשתך. תודה על ההזדמנות, נמשיך לקרוא איש את אחיו ונגדל, נצמח, נשתפר ונתקדם...
לחיי יצירות היוצאות מן הלב ומכוונות להכנס ללבבות אחרים...
[ליצירה]
אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות.
כבני מרון נעמוד
חוששים ויראים
מאימת דינך
ומעשינו
מתנקים מחטאים,
נחרדים מכל
שופר
שיזעק בקול,
את שברינו,
תרועתינו
לאדון הכל.
[ליצירה]
האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני.
חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות...