עלי זכרונות
שיבשו
זה מכבר
וקול כינורות
מבשר
סוף עבר
וריח
ובית
ובובה רטובה
יונקים
משדי אדמה
חרוכה
ומרירותה....
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בובת סמרטוטים מרופטת צמאה לאהבה יונקת בתאווה טיפה מאמא אדמה המר והמתוק מתחככים בעונג מעיפים עשן וגיצים יוצרים מערבולת שחורה-כחולה-כתומה מושכים בעונג קצה שימלתה הבובה קמה ומביטה על פניה ספוגות הבוץ בשלולית מיושבת כינור צרצר מצמרר מעביר רעד כחוט התופר בין ליבה לגופה והיא מאושרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] איה- שיר יפה. לנקד מילה ראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ב"ה באמת יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב תיקון- אז שסיימתי לכתוב, כבר לא הייתי הראשונה להגיב.... ואני חושבת שבכוונה מה שקורה בדר"כ נכתב בסוגריים)... ושוב- זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] שי: הייתי משנה את שכתבת כך: "הרוח נשאה אותה כאבק לעיניי וכסערה חולפת עברה על פניי מותירה תחושה של בדידות" ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב, מרגש, אינטימי.... לא הייתי מגדירה כשיר, אלא יצירה מסוג אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, נוקב, כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- הבית הראשון כ"כ יפה, ולמה השני נגמר ככה?! תסביר לי, אני דורשת הסבר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, רעיון אמיתי ולכן כ"כ נוגע ויפה. אבל הייתי מסווג זאת תחת מונולוג או מכתב ולא שירה. בהצלחה בדרך החדשה שאיננה קלה, אך שכרה הרב בצידה [ליצירה]
- [ליצירה] לשלהבת רק אסביר, אמנם אחר זמן, כי נושא היצירה הוא הטבע, החיים, הזמן שחומק לנו בין האצבעות. ושתיקות. [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
תגובות