[ליצירה]
יפה , זה מצחיק שלפני רגע שלחתי דעה "במשפט אחד " על הנושא.
כיוון שאני רואה שהעלית אותו, אעדיף לדון עליו בעקבותיך...
כתבתי כך: יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד, משביתה את כוחות היצירה שלו.
הצגת התלבטות פוסטמודרנית קלסית
אך השאלה הגדולה היא: האם אדם יכול לוותר על החשיבה מהרגע שניתנה לו?
או, משאכל מעץ הדעת אינו יכול להסיר קללה זו מעליו?
אולי כל התעלמות מפונקציית החשיבה הינה צביעות שהרי אין אדם יכול באמת לחיות חיים אינסטינקטיביים
ובכל מעשה שלו יהיה תמיד מעורב שמץ שהוא תוצאה מחשיבה (בלתי מושלמת מכיוון שמתעלמת מעצמה)
מאידך, בכול חשיבה מעורב שמץ (גם הוא בלתי מושלם מאותה סבה) של אינסטינקט ("פניה" )
ואולי...............
בכול אופן, אני אשמח שיגיבו עוד