יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
- הגירוש מגן העדן
- אזכור פסעתי לקראתך
- ממשכנך אמנע רגלי
- בשבח הפנתאיזם הדטרמיניזם הדאיזם והשפינוצאיות
- עלמה הלַמַתני
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה בסרט ( רק שם יש "אחוזות") [ליצירה]
- [ליצירה] גרם לי כמעט לבכות! (אך התאפקתי -כי "ילדים גדולים לא בוכים") אגב אתה אחד המעטים שחורז ושוקל כמו שצריך למרות הזעזוע, אעיר (ברשותך) : נוֹפֶלת עַל רִצְפּת הבֶּטוֹן בְּאֵימה -אני מציע : נופלת על רצף בטון באימה (עד כמה תמוה שזה נשמע . השמתת ה"ה" בסוף מלה וע"י כך הפיכתה למלה במין זכר היה דבר סטנדרתי במסורת הפייטנית הארצישראלית-אשכנזית : ערם-במקום ערמה לדוגמא) - בשביל לשמור על המשקל [ליצירה]
- [ליצירה] מה הפתרון שאתה מציע? (חוץ מהטפת מוסר לבעל) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה: מישהו המגלה בקיאות הן בהוואי ה"גבעוני" והן בבריה"ח. באופן כללי חבל שאנשים שופכים רפש וטיט על אנשים שהם אינם יודעים עליהם מאום (ואגב אגדות חז"ל על אותו האיש הנם יותר ע"ש "סופו", דהיינו-הנצרות, ואינם מהווים מקור הסטורי אמין על חייו ופועלו אך גם הבריה"ח הוא מקור מפוקפק עד מאוד אע"פ שמן הסתם ה"בשורות" הסינופטיות יותר מדוייקות). באמת כדַי להזהר שתהיה ימינינו מקרבת את ה"גבעונים" ע"מ שלא יווצרו כתות כדוגמת הנצרות. תקדים הסטורי מענין מימה"ב: הכנסיה החרימה את הוולדנזים, שדגלו בעוני, ובסוף היתה צריכה לערוך מסע צלב שלם נגדם (ונגד הקאטארים). היא למדה את הלקח וקרבה את הפרנציסקנים שדגלו באותו דבר, ואחרי דורותיים שלוש הם ירדו מזה (למעט המינוריטים הספיריטואליים) אך פיתחו דתיות מיוחדת שתרמה להתפתחות התרבות המערבית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להחמיא לשלי על המקוריות של הפנטזיה שלה לצאת עם שמואל. נראה שצריך להקים אתר מיוחד לכאלו... איך נקרא לו? "פעילים קומוניסטיים בתנוחות מגרות"? ... :-)))) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מביא התנצלות פומבית הן בפני עינבר והן בפני ליאור: הוסבר לי מה קרה ואני מתנצל על טעותי! [ליצירה]
- [ליצירה] אדרבא, כשהאדם ייפטר מחסרונו המייחדו מכל היצורים, לא יקרא עוד אדם... ישר כוח גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] הסתכלתי שוב וראיתי שמשום מה החליטה המחברת לחבר את סיפור יבש גלעד לסיפור בת יפתח. אני תמהה אם הקשר הוא אסוציאטיבי בלבד או שישנם דברים בגו [ליצירה]
- [ליצירה] " אודליה הסמיקה, ומתוך שמחה מרובה השיבה: "אני יודעת, אומרים לי את זה הרבה. ואתה מה עוד אני יודעת?" " המשפט לא ברור: "ואתה מה עוד אני יודעת" כמו כן, מענין לאיזה ר"מ אתה רומז... [ליצירה]
- [ליצירה] הסתכלתי בשם משתשמש שלך וראיתי שכתבת שאת "שונאת ציניות" - אי לכך, לא אכתוב מה שרציתי לכתוב כשקראתי את השיר לעיל... [ליצירה]
תגובות