[ליצירה]
אני בדרך כלל לא שורדת שירים ארוכים כל כך, זה מטריח אותי. (רק באינטרנט!! המילה הכתובה באמת זה כבר משהו אחר!)
והנה, גם הגעתי וגם יש סיכוי שאני ארצה לקרוא עוד דברים שלך... הרי לך מחמאה!
ממש אהבתי את הרעיון, שלכל אחד החוויה אינדיוידואלית, אפילו אם השתמש בחומרים שכולם משתמשים.
חוצמזה, עברית יפה, תמיד מוסיפה!
רואים שהיית ביניש, לפי הביטויים...
[ליצירה]
בס"ד
ממש לא, הייתי רחוק כרחוק מזרח ממערב מהבנת השיר, עכשיו זה יעזור לי. אני לא חושב שזה הורס. אולי בשירים שבהם הפן האישי רב הסברים יכולים קצת לקלקל. נראה לי שפה לא.
[ליצירה]
שתי השורות האחרונות עגנוניות הן בכוונה
בספרה של שולמית אליצור "שירה של פרשה" יש פיוט לסדר ויהי מקץ - "מרגלים אתם"
הוא מתייחד בדרמטיות שבו . צדקה אביטל שהפיוט שלפנינו דומה לשירת ימי הביניים
יפה מאד - תמשיך כך!
[ליצירה]
ואגב, לא חלקתי על כך שהוא בלתי רגיש כלפיה, פשוט זה שמרכזניקים הם בלתי רגישים (בהכללה גסה כמובן) זה כבר ידוע (גם מהסיפור). הענין הוא שהם בד"כ מסבירים את חוסר הרגישות שלהם ב"שכליות" ובעצם רצוני לומר היה שהם ככל שאר האדם מושפעים מאמוציות
[ליצירה]
עד כמה שאני מבין, זה בכלל לא קשור לעינים.
פשוט המשפט שאותו פלוני אמר פגע בנקודה רגישה והוציא מעל לפני השטח את התחושה שהיתה קיימת בה מכבר, דהיינו הרחוק מהקב"ה...
" לב נשבר ונדכה, אלוקים, לא תיבזה..."
המזדהה אתך (הכותבת),
רדף