באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אימל'ה מה זו האהבה האלימה הזו? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז נישאר לא בורגנים, לא אצלי-אצלה. עדיף לבד ובדירה שכורה. שגרה - זה רע? תחת הררי כל שגרה ניתן להיקבר. הבחירה היא האם להפוך יומיום לשיגרה והאם להילחם בהררים. גם שגרה של לבד קוברת, ואם למות, אז יחד.. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, בבקשה! אם כבר יוצרים מסגרות וסטריאוטיפים אז עד הסוף. well done! אהבתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אז הנה תגובה: 1) תערוך לפני שאתה שולח (אישה וילדה זה "הן" ולא "הם"). 2) לא כל כך הבנתי מה רצית להביע. יש יותר מדי "אם"ים בשיר. הייתי מורידה כמה מהם, או מסדרת אחרת את השורות או.. כי זה די מאבד את המשמעות, לענ"ד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך יפה וכל כך נוגע וכל כך - - - עצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] סמוך לשלושים.. לקח לי זמן להבין איזה שלושים. הפוסטמודרניזם של השירים שלך התעלה על עצמו. שיר נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] ובאמת הראשון יותר טוב. למה שינית? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יש לך את זה במשפטים מעולים. אהבתי את "נרשמתי לבית הספר הנחשב ביותר בתחום (בית הספר – "הכוכבים הגדולים ביותר של המחר" עם מורים שהיו הכוכבים הקטנים ביותר של האתמול)". גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] אם ליטמן צודק, זה אפילו הרבה יותר נורא. אהבתי ת'שיר הקודם יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא שיר מתוק. אולי קצת ילדותי אבל אני לא אומרת שילדותי זה לא טוב. אני גם לא יודעת מה הגיל של הכותבת. אבל הוא חמוד מאוד. וגם עצוב קלות (כי כשאדם נהרג בשל איזושהי סיבה זה עצוב, ואם הוא נהרג בגלל תאונה זה עצוב יותר). וכן - הגהה. "נכבה" לא "ניכבה". ולדעתי אפשר לומר נכבה ולא חייבים לומר כבה. אבל בטח בלי כל היו"דים האלה. [ליצירה]
תגובות