באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אז חומד, אי אפשר לפתוח אותך? אגב, את צריכה לזכור שגם כשפקק השעם נדחף פנימה, עדיין יוצא סוד.. את פשוט צריכה לוודא שהוא נכנס לתוך הכוס הנכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיחה זה? זה הספד.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס יקירה, אני באמת שלא מחפשת בלוג ולא סוג של תגובות של בלוג. אני פשוט מבקשת שאם מישהו מגיב, שיטרח לקרוא הכל. אני לא הייתי מעזה לבקר יצירה שלא קראתי את סופה. נכון, שאולי זה באמת לא "מושך" לקריאה את כולם. זה בסדר מבחינתי. אני יודעת שישנם רבים אחרים שקראו את הדברים עד תומם. הבעיה שלי מתחילה כשאנשים מבקרים בלי לקרוא עד הסוף. זה הכל. ועל זה אפילו גברת זהירות הסכימה איתי. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה.. הייתי מלטשת מעט. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז נישאר לא בורגנים, לא אצלי-אצלה. עדיף לבד ובדירה שכורה. שגרה - זה רע? תחת הררי כל שגרה ניתן להיקבר. הבחירה היא האם להפוך יומיום לשיגרה והאם להילחם בהררים. גם שגרה של לבד קוברת, ואם למות, אז יחד.. [ליצירה]
- [ליצירה] כזה שיר מוצלח שאני נשמעת נורא קטנונית, אני יודעת, אבל אומרים "כש". כשעברנו לגור ביחד. לא "ש". קטנונית אני, סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זו ממש "אהבת פועלי הבניין" של נעמי שמר, רק מהצד השני, זה שאולי לא רוצה להיות מחוזר, אם כך נראה החיזור הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי את העובדה שגם בקריאה שניה ושלישית עדדין לא ברור אם את מדברת על הכישרון לכתוב, או לצייר, או אפילו להלחין, או שבאופן כללי את מדברת על הכישרון של אמן ראוי, שעושה את עבודתו נאמנה. מה שכן, ההתעקשות שלך על חרוזים קצת הוציאה מההקשר לפעמים. אבל לא נורא. עדיין יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שזה לעתיד לבוא.. וגם חבל שיש כל כך הרבה שחור במקום שיש כל כך הרבה אור של הנשמה שלו. אני לא מאמינה שיש אנשים עם כל כך הרבה שחור ואופל בנשמותיהם. ואם יש - אז אשרי שאני לא מכירה אותם.. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת, בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם. כי אנחנו עבדים, ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד. ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה. אולי.. [ליצירה]
תגובות