[ליצירה]
"צריך כל אדם לבקש ולחפש הרבה הרבה מאוד מאוד
אחר אבדותיו (שהן כל נקודותיו הטובות וחלקי קדושתו המיוחדים לו)
ובודאי בתוך אותו הזמן (של החיפוש) עובר עליו מה שעובר,
בפרט אבדותיו שעל פי רוב הם במקום מדבר ושממה, במקום תוהו ובוהו,
שמחמת זה האדם תועה כשה אובד ...
על כן מי שרוצה לחוס על נפשו,
כמה וכמה התחזקות הוא צריך לבלי ליאש עצמו מן הבקשה והחיפוש לעולם, יהיה איך שיהיה...
ואף על פי שאינו מוצא כלל,
צריך להאמין שבודאי מוצא הרבה על ידי הבקשה והחיפוש לבד,
כי היגיעה אינה נאבדת כלל,
כי אין רצון טוב שנאבד."
מתוך: עלים לתרופה (-מכתבי ר' נתן מברסלב לבנו) מכתב ס"ד.
שנזכה לחפש באמת ומתוך כך שה' ימציא לנו את אבדותינו...
[ליצירה]
וואוו.
מדהים-מדהים-מדהים.
ואפילו מפתיע,אני לא זוכרת אותך כותב בסגנון הזה, יש משהו חדש ורענן בצורת הכתיבה של הסיפור.
זה יפה שהצלחת לכתוב כ"כ טוב על עולם שהוא כביכול רחוק מעולמך. (כלומר-מתוך עיניו של ילד, ומתוך עיניה של בחורה רוקה..)
הכתיבה משכנעת, ונוגעת, ובאופן כללי- אהבתי.
קבל זאת כמחמאה- פתחתי ניק חדש (כי שכחתי את הסיסמה שלי..) רק כדי להגיב לך על היצירה..
ושוב, אהבתי...
המשך יצירה פורה!!
בתש.
[ליצירה]
ישי...
המושג "פתיחות" הינו לדעת להקשיב ולנסות להבין (גם אם לא תמיד מצליחים, אבל לפחות משתדלים), ולא דרישה מהאדם ה"פתוח" לשנות מעצמו ולהיכנס כ"פרוץ"...
אני תופס את הפתיחות דווקא כדבר מאוד חיובי, כדבר שמחזק ומבסס את התפישה והאופי ובאופן כללי את האדם, ומדי פעם, כשצריך ונכון הוא פותח לו דלת לשינוי.
פתיחות היא לא דבר קל, להיפך היא דבר קשה מאוד, ודורש עבודה מרובה. צריך במודע לנסות ולהקשיב באמיתיות, לדבר בנחת וברוגע, ולנסות להבין את הצד האחר, לאחר מכן כשסיים האחר את דבריו צריך לשקול אותם ורק אז לבחור אם לקבל או לא.
תחשוב על זה, תן לזה להיכנס אליך. אתה תופתע לאיזה דברים נפלאים זה גורם...
חג כשר ושמח!!!
[ליצירה]
לאיש התווים המיוחדים,
אכן, מסכים עם כל מילה. לא לפתיחות זו הייתה כוונתי. דיברנו על כך פעם - ושוב אחזור על דבריי. הכוונה לפתיחות שאחרי השקילה בפלס. לפעמים, ברוח מסויימת שאולי אינך מאמין בה, כל עצמיותי מכירה בסירחון שבדרך מסויימת, לאחר שהתוודעתי אליה ואל השקפותיה. יודע אני שהיא מתגמדת לשפלות נוראית, ואני דוחה אותה על הסף לאחר ההיכרות הקצרה. אנשים רואים זאת לפעמים כ"חוסר רצון להתנסות" או כ"דרך מחשבה חסרת עומק ומרחב" כשבעצם השיקולים היו עמוקים ביותר לאינסוף.
תודה לך.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה....
ודווקא ה"סגירות" הזו מאפשרת את החופש... או יותר נכון מעידה עליו. גם התוכן וגם הצורה מזכירים קצת את ריה"ל, לדעתי....
[ליצירה]
מתגעגעין היו בעשב השדה...
קסם על ים השיבולים -
עוד לא תמו כל פלאיך, ישי.
באביב שׂדך נשמע הצחוק
דרך נתיבי פריחה
בגדיש שירך
היו לוטפים
צהובים צהובים
בשלים בשלים
כורעים מעומס,
ומתוך ברכת גשמים
מתקדשת כחולת הרואי.
וככה הזמר לו שט... אלו פשוט ביטויים שאהבתי בך, ישי,
ועודני.
ים של תכלת
כּנרת
[ליצירה]
ולזכותי התגובה הראשונה...
הממ.. מעניין איפה שמעתי את השיר הזה כבר??
התמימות והחוזק מעורטלים - מתחבקים בשיר יחד דרך ילדה קטנה. מתחבר לי לעוד הרבה מקומות מהמסע.. בעיקר ליערות..
מזכיר לי דמעה
שזלגה,
שהתווספה לים,
לזכרם של הנרצחים.
תודה תודה לך ישי!! זה יפה ונוגע ונוגה.
אחי, שתהיה לך שבת שלום!! :)
שלך.
[ליצירה]
נהדר!
הדס - את ברוח הנכונה! גשם זה נפלא... חורף הוא העונה הכי חביבה בשנה.
* אין חריזה. יופי!
* תיאור כ"כ תמים ויפה... פשוט וחביב להפליא!
* כתיבה זורמת ומהנה.
* סיום מתאים, מכיוון שאין הרבה רעיון הדורש פיצוח, אך יש תחושה של עוד. לפעמים זה טוב, לפעמים זה רע. תלוי בדעתך. לפי דעתי, תמיד כדאי להשאיר את הקורא בתחושת "פיצוץ". אני ודעותיי... אתה ודעותיך.
* וילון נוקש? מעניין.
תודה! אכן אווירה חורפית ומהנה...
[ליצירה]
בפעם הבאה שתגיד שאתה חובבן אני אתלה אותך על עץ סקוויה עם טיטול משומש בפה.
לך תעשה עם זה משהו, בנאדם!
אתה מצייר מדהים. נהניתי לראות גם את המקור.
תודה!
[ליצירה]
עצוב מאוד, מצמרר, חודר היישר ללב.
מקסים, מעולה, כתיבה מיומנת ועשירה.
פשוט כך!
[ליצירה]
[ליצירה]
אייי. כאב חד. עוד יצירה מדהימה?
* איזו שפה... אתה מרעיד כל פעם מחדש את המיתרים! כ"כ כיף לקרוא!
* כ"כ הרבה "משחקים" כדי ליצור את הרעיון הנפלא הזה... הכותרת, הסיום, משחקי המילים, הדימויים... זה פשוט מקסים!
* הרגש המושקע כאן עצום. גלי האהדה צומחים בקרבי. הצלחה, אין מה לומר.
* תמונה נפלאה. תיאורים זורמים ומהנים.
* כתיבה מצויינת. המעבר במקום והכל מסודר כמו שצריך כדי להעביר את עוצמת השיר.
* כ"כ הרבה סודות טמונים בשיר... והקשר לטבע הופכים אותם ליפים וטהורים. הנקודה העיקרית, לדעתי. הדימויים.
לא צריך להוסיף... אהבתי.
תודה ענקית!
[ליצירה]
לא יכולתי לעמוד בפני הצער העצום. תיאור המקרה מאוד מרגש ועצוב.
אינימכיר אותו אישית, אך עם זאת הוא אחי, חלק מעמי, בשר מבשרי.
"איך נפלו גיבורים..."