לבדו היה ניצב אל מול הרוחות בלב ים, כספינה שתשוב. כמו חייל בשדה קרב שנלחם בכוחות ונדם, והלך לבלי שוב כי נלחם, אך לשווא אל מול המשחות. נעלם, ואולי עוד ישוב. אולי בן, אולי אב, נשכלו משפחות. אהבתיך, חצ'קוני האהוב.