חולה ומשוגע,
דיברת איתי בקול מחורר
שמעתי רק מרווחים
ביחס הזה של אלקטרון וניוטרון
וכדור טניס ושמש
כאילו כל העולם הקשיב לנו
מעלת חום אחת
למה לא הרווחתי אותך אז
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (כמו שמישהו אמר כאן לא מזמן, מה קרה לכם? עייפים? , ב*י*ו*ים זה היה מקבל 15 תגובות..) תודה רבה למגיבים, שמח שהדברים דברו אליכם. מדובר בחוויה אישית ופחדתי שהכתיבה תקח את זה למקום שאינו מובן לאחרים. אבל הנה יש [ליצירה]
- [ליצירה] שמח שהאקראית יודעת להחזיר אותי לכאן מדי פעם [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005 בו תכה בך שוב השכחה. הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי. על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד. זה פשוט כתוב כל כך טוב צחקנו גם בכינו. **** [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי צורה שזכתה שיוסף עוזר כותב בה. משחקי המלים והתגלגלות האותיות והשנינות יוצרים משהו דחוס שלא מרפה ממך הכח לכתוב גם אמונה וגם זעקה כנה [ליצירה]
- [ליצירה] הלווו זה כתוב מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?) [ליצירה]
תגובות