למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] -- אז מה התהליך שעובר על הדובר בשיר? הוא נע מחוסר הסכמה לתופעה להבנה שהתופעה היא אהבה, ואולי חזרה בו מעמדותיו הקודמות (ה'עדיין') מרמז על כך. ייתכן שכוונת המחבר לא היתה לדבר על הומוסקסואליות, אבל הדבר נראה באופן מאוד ברור. עכשיו, באמת יכול להיות שהיתה שם אהבה, אף-אחד לא אומר שלא - אבל זה אסור. ובתהליך הזה, שנע מחוסר הסכמה להבנה, אין שום-דבר טוב, אין שום-דבר מפרה. טעות גדולה. וילדה בין זמנים, הדחייה של ההומוסקוסאליות לא נובעת מסיבות אגואיסטיות (זה מגעיל) אלא מציווי תורני. גם שחיטה זה דבר מגעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] -- דוד לביא, אתה לא טוען שום-דבר ביחס למה ש*אני* כתבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מתייחס רק לשורה הראשונה, ששבתה אותי. זה ממש מזכיר לי את הרגעים בחורבות בית-הכנסת בסוסיא, בסיור, לפני שהגיעה כל הקבוצה, כששהיתי שם לבד, צופה על יטא, אוכל את השקט, מתקיים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חתלתול עדי מוסרת את הסכמתה. אני בכל מקרה לא מסכים, ומסרב להתרגש או להרגיש חלק מהמואשמים כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבעיה ביצירה הזאת, שדורש צנזורה שלה, זה לאו דווקא הנושא (יחסים הומוסקסואליים), אלא "איך מלוא אונך כנגד ירכי נלחץ" זה מסר מיני בוטה, פרובוקטיבי ולא מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא יכול בלי איזה שמואל ירושלמי טוב לפני השינה, שיעלה איזה חיוך על פני. נורא רעב לי בבטן. ובוער לי בלב. (וגם חרוז מסתתר לו שם!) גיא מינץ. איש טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי יפה אני תמיד אופטימי. השם של השיר מבאס מדי, כי הוא חורץ דעה, בניגוד לתוכן, הקובע שיש ויש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ד'מתא? [ליצירה]
- [ליצירה] חמודים! תגובה קצת ארוכה... קודם כל תודה. זה פשוט כל-כך התחבר לי. איכסה נעליים. לא מספיק שהמציאו את הנעליים בשביל לצאת לרחוב בצורה "מכובדת" (ע"פ הקונצנזוס והנורמות שגורמות לצרות אפוקים מזעזעת), המציאו גם עלי בית בשביל להיחנק גם בבית? אני אישית פשוט נגעל מהצורה שבא החלק האחורי של נעל הבית הולך על העקב. בעעעעעעעעעעע. הלאה נעליים. נני, כשמגיעים הביתה הולכים לאמבטיה ושוטפים. שווה את זה. מתקרבת, אני אף-פעם לא הבנתי את אוהבי הנעליים. ינון, זה לא כואב. אני רץ גם כשיש זכויות והכל יפה ונקי. ליזי, כל עוד מה שאת עושה הוא בסדר, ואין לאלוקים בעיה איתו - סבבה. תתגאי בזה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- קרן, שיפוץ לא היה עוזר. התסריט היה חסר תוכן תורני מדי. נטול כמעט. ולא מתוך השקפה תורנית. 23 פרקים, עם עוד עשרות מתוכננים בראש, ושום תורניות. [ליצירה]
תגובות