למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] -- קצת מבחיל מה שתיארת בתגובה הראשונה, מתקרבת. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת אולי (אולי אולי. רוב היום זה היה בטוח ועכשיו זה אולי. חבל.) אני אהיה שם מחר. (וסליחה על ניצול במת התגובות לשיר היפה הזה:) [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה נקודת אי-הבהירות ביני לבין הבל בנוגע לרב ההומוסקסואל היתה: האם בגלל שפעם פעם הוא קיבל תעודה מסכנה "שאומרת שהוא עבר את הבחינות הראשוניות ביותר של הרה"ר, הא נשאר רב גם אחרי שהוא כפר, או שלא." (ציטוטו) זר, אהבתי את מה שעשית (אם כי...) שנינו אומרים שלא, ואם ייתכן כי ניתן להבין הפוך מדבריי, הריני מודיע שזו היתה כוונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהי הטענה המסתתרת מאחורי היצירה הזו? זעזוע מכך שערכים מוחלטים לא מצליחים לקעקע את הנבזיות, אבל דחפים רגשיים ארעיים ואקראיים כן? --- אני מסכים איתך ועם חתלתול. ולמען האמת, קראתי כמחצית מן היצירה (השעה 3:08). [ליצירה]
- [ליצירה] --- כתוב בצורה ממש מעולה! (אבל אפשר לשפר קצת, מהבחינה הויזואלית, אולי הבדל בין התפילה לבין המחשבות) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הילד על העץ ממש עומד ליפול. וזה קסום. כאילו לתמונה כזו המציאו את המילה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לקח את לבו? --- [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדפסתי וקראתי. חיפשתי קודם אתרים על הר הבית ובית-המקדש, ולא כל-כך מצאתי טובים. כולנו מתגעגעים אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה לא נכון. אתה מתייחס לנשק כאל כלי שלילי במין התנשאות כזאתי, אבל נשק הוא כלי הכרחי בחיים שלנו במצב הזה וצריכים אותו. - - - נכון, היה עדיף שהמצב הזה לא היה ונכתת חרבותינו לאיתים וחניתותינו למזמרות, אבל כרגע נשק הכרחי. ואין מה להתייחס אליו בהתנשאות. רן, שבו אין לחשוד על מיליטנטיות יתר. [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
תגובות