החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
---
זה לא נכון.
אתה מתייחס לנשק כאל כלי שלילי במין התנשאות כזאתי,
אבל נשק הוא כלי הכרחי בחיים שלנו במצב הזה
וצריכים אותו.
- - -
נכון, היה עדיף שהמצב הזה לא היה ונכתת חרבותינו לאיתים וחניתותינו למזמרות, אבל כרגע נשק הכרחי.
ואין מה להתייחס אליו בהתנשאות.
רן, שבו אין לחשוד על מיליטנטיות יתר.
[ליצירה]
-
"נסו להתנתק מהדעות הדתיות שלכם לרגע."
אני די מאוד (ממש, לחלוטין, בעליל) חולק עלייך, אבל זה לא המקום להיכנס ללמה הקריאה הזו שגויה מיסודה, בייחוד בעניין הספרות.
כשדיברתי על מפרה לא דיברתי על מערכות היחסים הללו, אלא על כתיבה בנושא שבו נוטה הדובר מהשקפה אמיתית להשקפת שקר. זה לא מפרה את הקוראים, ולהיפך, אולי עשוי להזיק.
[ליצירה]
---
אך בסוף אתה נשאר
כי זה המקום שלך
אחרי הגלים בים, המלטפים, המבקשים,
אחרי מעלה ההר, הלוקח, הפורח,
אחרי המקום הסודי הזה שנמצא מעבר לאופק,
שבכולם הייתי ואל כולם ברחתי,
חוזרים.
=====
הרעיון הזה חסר.
תגובות