trying to open me up
is like trying to open
a bottle of wine with a fork
the cork just sinks in
and the taste is awful
באה מאהבה
-
אנה גומרת ברבע שעה יחסים שיכולים להספיק לשנה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מבלי להיכנס למיקום ולכותרת של היצירה, אני משוכנעת שכל אחד מסוגל לשים גבולות לעצמו. גם לגבי זמן הגלישה וגם לגבי תוכן הגלישה. אין טעם להספיד את הזמן האבוד, או את נפשך המוכתמת, כביכול, מבלי לנקוט באיזו פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה. אני יודעת על עצמי , שבהתחלה היה לי מאוד קשה להגביל את עצמי, אבל כל פעם צמצמתי קצת, עד שבסוף הגעתי לאיזון הנכון. וזה נכון לגבי כל הגזמה בחיים ולא רק לגבי היסחפות בגלישה. אל תזניחי את לימודייך חומד, חבל על הזמן ועל הכסף, ועל עוגמת הנפש. אני מכירה ומזדהה עם ההרגשה.. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, חומד, אני יודעת שזה לא קל בכלל. אני מתארת לעצמי שאת רוצה, ומנסה, ומרגישה שזה גדול עלייך, שאת נבלעת. אני מנסה להבין מה עושה לך יותר רע, זמן הגלישה, או אופי הגלישה. אבל אולי הגלישה הזו היא כמו קשר חונק, עם מישהו שאתה אוהב, אבל שלא משאיר מרחב, ולפעימים בדברים האלה אולי כדאי להפסיק לגמרי לתקופה מסויימת, כדי לא להרגיש כבולה ותלותית בזה. כדי להתנקות. ואז לחזור. מודעת לעצמך, פחות נעלמת, פחות נכשלת. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אני אהבתי את הסוגריים. שיר נהדר לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך קראתי ובכיתי. אני מזדהה מאוד עם התחושה שאת מתארת, כלפי האנשים מסביבך. לאנשים העוזרים לא קל להיות נעזרים. אל תיתני להרגשה הזו לסגור אותך! לחברים הטובים שלך, יש הזדמנות להשיב לך כגמולך. להיות שם בשבילך. אל תמנעי את זה ממך ומהם. חברות אמיתית היא לא חברות אינטרסנטית, היא זו הנבחנת ברגעים הקשים. תני לחברים שלך לעמוד במבחן! זה חשוב, ולו כדי שלא תרגישי כל כך לבד. והכי חשוב, מוכרת לי מאוד תחושת הזרות הפנימית שאת מרגישה כלפי עצמך. ההפיכה לחלשה. אל תכבידי על עצמך! מותר לך להישבר לפעמים, ומותר לך לשקוע. אני מקווה בשבילך שתרגישי טוב- פיזית ונפשית , רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] כלנה, הפעם תורי לחבק... עצוב...אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שני השירים, ושניהם מזכירים לי את שלמה ארצי....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- אהבתי!! שומעת את בכיו של הילד שמתחבא בחדר סגור בועט בכל כוחו בדלת וחושב בלב שאסור רוצה רק לחזור למציאות שידע עם אמא בגן, בשלווה כשיכל ללכת ולאחוז בידה רוצה להרגיש אהבה... ומגלה ילד שגדל והפך שלם ואיתן .. אולי דווקא בגלל אותו זיכרון קטן. [ליצירה]
תגובות