[ליצירה]
התחברתי.
לתיאור, למטאפורות ולסצנה.
(אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..)
[ליצירה]
מבלי להיכנס למיקום ולכותרת של היצירה,
אני משוכנעת שכל אחד מסוגל לשים גבולות לעצמו.
גם לגבי זמן הגלישה וגם לגבי תוכן הגלישה.
אין טעם להספיד את הזמן האבוד, או את נפשך המוכתמת, כביכול, מבלי לנקוט באיזו פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה.
אני יודעת על עצמי , שבהתחלה היה לי מאוד קשה להגביל את עצמי, אבל כל פעם צמצמתי קצת, עד שבסוף הגעתי לאיזון הנכון. וזה נכון לגבי כל הגזמה בחיים ולא רק לגבי היסחפות בגלישה.
אל תזניחי את לימודייך חומד, חבל על הזמן ועל הכסף, ועל עוגמת הנפש.
אני מכירה ומזדהה עם ההרגשה..
בהצלחה.
[ליצירה]
אלמונית, הבעיה הגדולה בעיניי, היא במצבים שיש כביסה מלוכלכת, שלא תלויה בנו.
במקרים כאלה אנחנו נחנקים עם הכתמים בלב, בגלל הבושה, ואולי אם היתה לגיטימציה לדבר על דברים, היינו מצליחים להיעזר בסביבה.
אני לא חושבת שכולם צריכים לראות את הכתמים,אני בהחלט חושבת שאפשר לחשוף כתם, בעיני מי שיוכל לעזור לכבס אותו.
[ליצירה]
שי- אהבתי!!
שומעת את בכיו של הילד
שמתחבא בחדר סגור
בועט בכל כוחו בדלת
וחושב בלב שאסור
רוצה רק לחזור למציאות שידע
עם אמא בגן, בשלווה
כשיכל ללכת ולאחוז בידה
רוצה להרגיש אהבה...
ומגלה ילד שגדל
והפך שלם ואיתן
..
אולי דווקא בגלל
אותו זיכרון קטן.
[ליצירה]
בעיני לא, כי אמנם המקבילה למשפט שלי היא "הנה לא ינום ולא יישן", אבל דווקא חיפשתי פסוק שתהיה בו אמרה לקורא, שתביע את מה שהמשפט שלי מנסה להעביר- שלמרות המצב, המזעזע כ"כ ביומיים האלה- ובשבילי, ובשביל כל החברים המתים שלי,בשנים האחרונות, זה מה שאני מנסה לומר לעצמי.לא להפסיק לבטוח.
[ליצירה]
חמודה-
אני מצטרפת לשקופית, ומאחלת לך שלא תתפרקי- אבל אל תתפרקי- בשביל עצמך!
לא בשביל אף אחד אחר!
אני לא מכירה ולא יודעת, אבל נשמע לי שכל העולם על כתפייך.
אם את מרגישה שאת רוצה קצת להתמוטט, גם לך מותר!
רק טוב,
באה