עכשיו אני יודעת
נפתרה התעלומה
"ואם רק יידע?.. ואם רק לי חיכה?..."
ואין עוד "מה אם?" ו-"אולי?"
התשובה כבר ניתנה
עכשיו אני יודעת
עכשיו אני חופשיה
איך ירגיש עורו בקצוות אצבעותיי,
והאם שפתיו רכות לנשיקה?
עכשיו אני יודעת
שלעולם לא אדע
[ליצירה]
שאלה:
כהרגלי,אני מסכימה עם נשמת
הצלחת לבלבל אפילו אותי עם ההארות שלך,ורק רציתי עוד להעלות נקודה למחשבה:האם אפשרי לאהוב אחר לפני שאוהבים את עצמך? או קודם יש למצוא את השלווה הפנימית ורק אז נמצא אהבה?
מה קדם למה-הביצה או התרנגולת?
ובקשר לחצאי בני אדם-רציונלית אני לא מסכימה,אפשר להיות מלא ושלם גם לבד
(לפחות שלושת רבעי בנאדם ) :-)
אבל מבחינת ההרגשה-אני ממש לא רואה את זה קורה
[ליצירה]
לנשמת..
אני מסכימה איתך בקשר לזה שאהבה אמיתית היא לרצות באושרו של השני,גם אם הוא ימצא את זה במקום אחר,אבל לא התכוונתי שהאהבה כאן היא מבחינת כיף לי איתך ולכן אני אוהבת אותך,אלא שאני אני כשאני איתך (יותר מדי אני'ם במשפט אחד) בלי הצגות,בלי צנזורות,גם כשלא הכל מושלם והולך חלק,פשוט להרגיש אמיתית וזה מה שנפלא.
אולי לא כל מי שגורם לך להרגיש כך הוא באמת "האחד", אבל זאת נראית לי נקודת פתיחה לא רעה...
[ליצירה]
כוונת המשורר???
לצלם שקיעה בשחור לבן-זאת אומרת שאתה מפספס את כל היופי והצבעים והגוונים של השקיעה ומצליח לתפוס רק תמונה כללית,כך כל שיר על שמחה יפספס את ההרגשה שאי אפשר ממש לתאר אותה במלואה.
לזה התכוונת?
אמנם עוד לא נתקלתי בכזה דבר-אבל אני מאמינה שיש שירים שהצליחו לתאר את היקף השמחה...מאוד מקווה
[ליצירה]
דווקא זכיתי
למזלי הרב כן זכיתי בחברה הכי טובה,שאני יודעת שאם אני ארצה אני יכולה לספר לה הכל ולהתפרק לחתיכות לפניה. וכן,אני מאוד מחזיקה ממוסד החברות הזאת,משפחה וחברים הם הדברים היותר חשובים לי בעולם.
אבל,אני מוצאת לא פעם ולא פעמים שאת שיחות הנפש הכי נוקבות והכי אמיתיות,לא משנה על איזה נושא,אני מנהלת עם עצמי,מריצה שיחות שלמות בדמיון.
אז אני דווקא זכיתי,יש לי גם את זה וגם את זה.
[ליצירה]
למתקרבת:
אם תבחני את היצירות כאן באתר,גם בלי להכיר את היוצרים, תגלי ש-90% נכתבו מפרי דמיונם החופשי.
את לא צריכה לעבור חוויה בשביל לתפוס אותה,יש כאלה שעושים את זה הרבה יותר טוב מאחרים-לכתוב על משהו שהם מעולם לא חוו,ויש כאלה שלא יודעים ולא מצליחים להעביר את ההרגשה.
קחי לדוגמה את רוב השירים על אהבה.
תגובות