זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רעיונות יפים ודימויים מדהימים :-)) אך לעניות דעתי- השורות הארוכות קצת לא מסתדרות [ליצירה]
- [ליצירה] אכן הוריקן. אבל יש כאבים שיוצאים דרך מילות השיר והופכים ארס למתיקות [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר|!! דגל לחצי התורן צפירה קוטעת את אמצע היום הכל כאן נפסק באמצע הדרך,השגרה נשברת.זוהי עצרת בה הכל נעצר על מנת לזכור. וכאן מגיע תורה של הארץ: הארץ בוכיה, מוציאה דמעותיה ושולחת את המסר לשמיים בבקשה לעתיד, ומן השמיים תישלח יונה לבנה למען העתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- החיוך הקטן האנושי מול חיוכו של הטבע שירת גומלין :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פתח את לבו קיבל מחט דוקרת, פתח דלתו קיבל רוח פרצים עיוורת. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, אני מכיר היטב את בית כנסת עולי בורסה ואף כתבתי לכבודו שיר שפורסם בספר החדש של ראובן גפני [ליצירה]
- [ליצירה] אכן- היכן ללכת זו השאלה של דורנו- היכן הנווט? [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריך לעבור על היצירות שלך ולחוש אותן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אנטישמיות עצמית במסווה של כתיבה אינטלקטואלית עמוקה. מה ההבדל בינך לבין אנשי נטורי קרתא שמתנשקים נשיקת פה לפה עם מר אחמדינג'אד? [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנאמר מאה ועשרים מעלות מתחת לאפס... [ליצירה]
תגובות