ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך בעצמך ישי! :) גם על האחרות [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אופטימית, הלוואי שהייתי יכולה להגיד שצדקת. אבל לא. אני לא מרגישה מהשיר שהיא למדה, לעיתים אנחנו שמים לב רק לארבע אמותינו ולא רואים שבדרכינו הביתה עבר ילד מתוק בעל חיוך של קסם, חתול פוזל שיכול לעשות את היום, התחלת פריחה של אמצע החורף, שמיים בצבעי נדירותם יפים כמו שרק הם יכולים להיות, קרן שמש מאוחרת.. אבל מה שכן, לנו בטוח השארת נקודה למחשבה, וזה, ודאי חיובי ואופטימי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] עצום. [ליצירה]
- [ליצירה] צאר יקר, הרצפה עקומה?? שי- יפה. מהסוג שלך שאני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב. גורם לי לרצות להיוולד מחדש בעבר... כריתת העץ, כריתת הישן והטוב, כאב הציפורים הבוגרות שרואות איך דור הולך ונעלם ועושר העבר נכרת באכזריות, והגוזלים, שלא יזכרו דבר ולא יזכו להתרפק על עושרו של עץ... "חדש ימינו כקדם".... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה פשוט מופרע! כמעט שנחנקתי מהבצל הממולא שנתקע לי בגרון מרוב צחוק! ללא ספק, אסור לקרוא אותך בזמן האוכל... [ליצירה]
- [ליצירה] הדמעות חונקות והמילים שותקות... :( [ליצירה]
- [ליצירה] לא בא לי להגיד שאת כותבת נהדר. לא בא לי להגיד שאת מוכשרת, לא בא לי לנתח את היצירה כיצירה וכמשהו נכון או לא נכון. כל כל המלל המיותר הזה כל כך עקר. היא פשוט אמיתית, אמיתית ופשוטה. כל כך כואבת, הגדלת להוציא מהלב! בדמעות, כיסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] פוטו, מתנצלת על הבוטות, אבל אתה נשמע לי כמו המרצים שלי. קשקושים של בלון נפוח! אז אין אמירה. מה יש? יש כאן פסלון דק דק שבא מעולם הדומם, משתלב עם רקע יפה ועושה פוזה של חי. רוצה אמירה?? אז ככה: אתה רואה בתמונה בהמה דקה שלמרות מראה השברירי הצליחה להגיע לראש הר עצום וכל זאת למרות היותה עצם דומם.. פ ס ד ר ?? [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה איגור שלך. חשבונות נפש.. [ליצירה]
תגובות