צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
הרבה מאוד כאב לב מבוטא כאן, כאב לב על הטבע ההרוס וכאב לב על ההתקפות על המדינה. השורה "ארץ הצבא והצבר" אומרת הרבה מאוד, לדעתי, שורה מאוד מוצלחת, וייתכן שאת שתי השורות שאחריה הייתי מסירה או שותלת במקום אחר ביצירה.
[ליצירה]
זה שיר מהמם המציג את המצוקה של אנשים הגונים. אנשים הגונים מתארים את המצוקה שלהם במצב הנורא הזה למרות שהם יודעים שלמשטרה הפלסטינית ולחמאס אין כדורי פלסטיק.
[ליצירה]
כן.
פעם כתבתי יצירה כשהייתי צעירה ואני זוכרת רק את חציה.
לא ייתכן שלא אראה יותר
את נפתלי בן יעקב, אבי,
שצל דמותו לנצח יתלווה,
אל הימים הנותרים לי בלעדיו.
גם בדמיון וחלומות נמנע ממני,
לו רק יונח לי פעם לחבקו
ואם גם אתעורר בבוקר ואזכור
שמת הוא ונמק באופל בור.
- את השאר איני זוכרת. מעין סיכום ? וזאת התגובה לתגובתך.
תגובות