צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תודה אמילי. לי משום מה הדברים האלה לא נראים לי כמו שירה. אולי כי אני מהדור הישן וחנכו אותנו על דברים אחרים. אתרים כמו כאן יש בהם תמורה רבה כי הם מביאים תגובות. להבדיל מאנשים שספרית הפועלים או כיו"ב מוציאים להם ספרי שירה אבל אין להם תגובות מלבד ביחצנות טלוויזיונית או מאמרי עיתונים. הפרפרים הללו מגיעים מדי שנה. כמדומני יש לי עוד יצירה על פרפר אחד שאכלו אותו הנמלים לבסוף (לאחר שפרחה נשמתו בת שלושת הימים כמובן .....
[ליצירה]
הגרסה הראשונה לדעתי קרובה יותר למקור אך לדעתי משום מה נשמעת טוב פחות.
במקור היא אומרת "לו הייתי עמך" ובגרסה השניה היא אומרת "לו היית עמי"
יש גם הבדלים של "אני" ו"אנחנו" שניתנים לתרגום כך או כך כי בשורות 5-10 אינה מציינת כינוי גוף אם כי בשורה ארבע היא עוברת ל-we
זה שיר מעניין. קיימות פמיניסטיות הטוענות שדיקינסות הייתה סאפפית, כלומר כמו המשוררת סאפו אוהבת נשים, והשפה האנגלית מסתירה ברובה את כינויי הגוף ולא ניתן לדעת. גם לא מעניין לדעתי, סתם פוליטיזציה עונתית וחיטוטים שלא לעניין.
[ליצירה]
לנרדה וכלנית. לא יכולתי להכניס את היצירה הזו בסיווג שיר הילדים אם כי כך התחלתי לכתוב אותה כי כפי שאתן מצביעות קיימת בו מהילה של עצב שאינה הולמת לילדים.
אני אכניס (לא מבטיחה) פעם שיר ילדים הפוך שמסתיים יפה ומתאים לילדים מאוד.
תגובות