צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
ליוסף, רק תדע ששיר זה כתבה מישי לפני אולי יותר מעשרים שנה. אז לא כתבתי שירים ווגם כל מספר שנים ניקיתי את המגירות. בערך כשבוע לפני ששמתי את היצירה בצורה, במיטה לפני השינה, צנח עלי השיר מזכרוני כמו מטבע לתוך חריץ של מכונה. קמתי בבוקר ולאחר התלבטות קצרה ושמתי באתר. בשיר במקורו היה כתוב "במים ובדולח קומלת" אך זו אינה ההטיה הנכונה של הפועל והחלפתי ב"נובלת". אולי אם הייתי שלונסקי ואלתרמן הייתי מרשה לעצמי את ה poetic license.
[ליצירה]
הפוסט מודרניזם אומר שמותר ללקוט. ואצלה מסתובבים פיטר פן וסינדרלה והארי פוטר וכולי. אבל היא הייתה יהודיה ולחיים שלה היה עוד ממד (בין אם רצתה ובין אם לאו לדעתי)
[ליצירה]
זה מקסים.
והערה סתם.
פעם שמעתי בהרצאה שלקבל ללא מחיר את כל הפירות האסורי והמותרים של "ארץ הדימיון" זה "לחם ביזיון" (הרצאות פופולריות כאלה. לא ניכנס לזה.)
ולכן אנחנו במצב של "אותה תראה ואליה לא תבוא."
אך לדעתי אם ניקח בחשבון שמתוך 24 שעות ביממה יש מספיק זמן כשנחים או לפני השינה להיכנס לשם, זה כלל לא נורא. כל עוד לא מבקשים משהו כמו כסף או זהב שאי אפשר לקחת משם ולהביא לכאן. אבל בעבור ידע אפשר להתפלל.
[ליצירה]
ביוגרפיה יפה וממצא עם תמונות שמן של המחבר נמצאת ב- http://www.english.cam.ac.uk/spenser/biography.htm
הסונטה שבכאן היא מהידועות (לדעתי עקב הצליל המקסים באנגלית) ומספרה 75. היא מהווה דוגמה נפלאה לרוח השירה כאשר לא ניתן להסביר מדוע היא כל כך נפלאה.
ספנסר נולד לפני שייקספיר ומת לפניו (שייקספיר חי ב- 1564-1616 ואילו ספנסר ב-1552-1599.
ספנסר נודע לא רק כסופר אלא גם כמסאי. בתום הביוגרפיה שציטטתי למעלה את הקישור שלה מופיע הפסקה המסכמת כלהלן:
"ספנסר היה ידוע לבני תקופתו כ"נסיך המשוררים", בעל שיעור קומה בשפה האנגלית כמו וירגיליוס בשפה הלטינית. הוא הותיר מאחריו מסות מדהימות בכל סוגה של הפיוט, מהפסטורלי והאלגי ועד לאפי ול"אפיתלמיון" (שירי כלולות). ואף כי החיבור שלו על הרפורמציה של אירלנד לא פורסם עד 1633 ניכרת בו כבר אז הבנה חודרת לבעיות שעמדו בפני ממשלת אנגליה בשליטה באירלנד ויכולת לכיהון בתפקיד פוליטי שהייתה עמוקה כמו כשרונו הספרותי. [המשורר] מילטון יטען ש"ספנסר הוא מורה טוב יותר מ[תומס] אקווינס " ודורות של קוראים, תלמידים ומלומדים העריצו אותו על השימוש המעודן בשפה, על דמיונו חסר הגבולות, על הידע העצום שלו בתחומי הדת והקלסיקה, על הבנתו החדה בפילוסופיה של המוסר והפוליטיקה ועל כישרונו המושלם ללא פגם לסנתז ובתוצאה להביא הנאה צרופה.
תגובות