[ליצירה]
השיר הוא חזק מאוד.
הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק.
מסר
[ליצירה]
מדהים ומרתק.. זה היופי של הפרדוקס שבחיינו.
יש אגדה שמספרת על ארץ בה הכול היה טוב: מזג אויר נוח, ואנשים בריאים, ואוכל טעים בשפע, וכל האנשים היו שווים . הכול היה כל כך טוב וחסר ניגודים, עד שאנשים מתו משעמום.
אגב רעיון דומה של שני נגודים השזורים זה בזה הבעתי בשיר "מעבר לקצות אצבעותיי"
בסיכום, זהו שיר כלבבי.
[ליצירה]
ח ב ל ,
התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג.
[ליצירה]
רון יקר,
מאד נהיניתי לקרוא את מה שכתבת וזה אכן עונה לשאלה: "מה זו שירה", אבל בעיקר לשאלה: "מה איננו שירה" . אני מקווה שלא תיפגע ממה שאומר עכשיו: לפי דעתי זה איננו שיר אלא הרצאה על שירה ואני מתייחס אל זה כאל שיעור לכתיבת שירה. כפי שאני מכיר את יצירותיך, אתה יודע לכתוב שירה "שתיקח חלק ממך ותכתוב אותו במילים" שלפעמים הן מעטות אבל ממצות את אותו חלק ממך שכתב את השיר.
בהצלחה מסר
[ליצירה]
למעוז צור שלןם,
תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו.
באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה:
"שמא אנחנו שונים זה מזו
ולא נוכל לרקום עתיד, משותף
של שני אנשים שונים".
ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)"
תגובות