[ליצירה]
דעה, כתבת את זה מזעזע, מדהים ומרגש.
אני חושבת שלא צריך להתפלל שיהיה אתנו, שיתאבל אתנו, שיקום אתנו. כמו שקראת לשיר - הוא עמנו תמיד בצרתנו. צריך להתחנן שנרגיש זאת.
בטאת נהדר את הכאב המשותף שלנו ושלו.
בבנין ירושלים ננוחם.
[ליצירה]
יפה מאוד. השורה האחרונה מעבירה צמרמורת.
לא הבנתי בדיוק למה המבט אחורה יעודד. חשבתי שהמבט קדימה, על התקוה של עם הנצח, הוא שיגרום לנו לקום. אני מבינה שאת מתכוונת במבט לאחור איך נפלנו וקמנו, נפלנו וקמנו, אבל המבנה של הבית קצת מבלבל :
מי שהביט... ראה - לשון עבר
שמץ מוחה דמעות ומתקומם - לשון הווה.
העברת מאוד מה שרצית, אבל לדעתי מבנה המשפט קצת לא הגיוני.
[ליצירה]
שנה של עצב מתמשך...
ואנו כה קרובים לחזור.
לשנה הבאה בארצינו הבנויה. לשנה הבאה בבית מקדשינו.
כתיבה מעולה. אני אוהב את השפה המעודנת שלך. עושה לי טוב...
הרבה תודה!
[ליצירה]
ההתחלה קצת נדושה ומוכרת מדי לטעמי, אך הסיום "מוזה היקרה, חברתנו השובבה, תחזור ממשחק המחבואים" - חמוד וטוב.
הייתי כותבת "השראה" במקום "מוזה", רק משום שנדמה לי שמוזה היא איזו אלילה מהמיתולוגיה.
[ליצירה]
מצטערת, אבל הביקורת שלי לא אוהדת...
הרעיון יכל להיות מוצלח, קליל וקריא, אבל הדמויות שטוחות, ואין בכלל שיח על דתיים וחילוניים (וגויים...! נורא). גיא הוא בעצם חילוני, ואין החלפת דעות מענינת. מה שמענין את שניהם זה קשר לא רציני בין בנים לבנות (רואים מישהי יפה מכרכרת - למה לא לעשות דאווינים...), בילויים רדודים בדיסקוטק קעקוע - כן או לא.
אותי, לפחות, זה דוחה. חבל שאין שיח אידאולוגי אמיתי, כי זה היה יכול להיות מרתק.
קראת את "מכתבים לטליה" של דב אינדיג הי"ד וטליה ? ספר מומלץ מומלץ מומלץ. דיון אמיתי, רציני ומענין, מעמיק ונפלא של בן ישיבה-חיל נאמן למסורת (דתי...) עם בחורה חילונית-דורשת אמת - טליה. ספר מחשבה יפהיפה.
ואותך אני שואלת - יש איזשהו מסר שצריך לצאת מהמכתבים, או שהם... סתם?
סליחה אם הייתי בוטה - אשמח לקרוא תשובות.
[ליצירה]
אהבתי מ א ד!
איזו עדינות... אני גם אוהבת את ההבעה.
זה ממש ממש מזכיר ציורים של אבי כ"ץ. עייני בספר "חלומו של מולה" של מינה איתן, ותגלי הרבה דמיון.
[ליצירה]
אינני משוה את גודל האסונות - המרגלים והגירוש - כי אינני יודעת כמובן, אך העקרון מראה שגם בגידה בה', בטובו הגדול וכדו', חטאים ושנאת אחים - גם בלי אבדות בנפש ב"ה - יכולה להיות אסון גדול ל"ע.