אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
אני דווקא בניגוד לתמי חושבת שאתה לבד עם עצמך... אבל אולי לא רוצה כל כך להיות לבד...
מקסים, הרווחים שמקיפים את השורה משני צדדיה גם מביעה משהו לדעתי....
יפיפה,
ליתוש.
[ליצירה]
יפה.
הדבר המעצבן מצד אחד,ומנחם מצד שני הוא
שלעולם לא נגמרים המשברים,אך לעולם לא נקבל משבר שלא נוכל לעבור,
והסיפוק שאתה מרגיש כשאתה עובר משבר...מכפר על הצער שבהתמודדות איתו.
מאחל לך שהמשבר יגיע מהר...ויעבור מהר...
ושתעברי הלאה...עם מישהו אחר...
[ליצירה]
ליתוש יקירתי רק עכשיו נודע לי..
מזל טוב !!!
הרבה שמחה ואושר (וגם עושר לא יזיק...)
שתכתבי רק דברים טובים
ושרוח הכתיבה לעולם לא תעזוב אותך.
מעוז צור.
[ליצירה]
השכול מכה באדם בנקודות הכי עמוקות, רעד החודר למיתרי הנפש, כאב.. בעומק המחשבה.
וגם כיום לאחר יותר משנתיים, בטוחני שההד עוד מהדהד, הזיכרון עוד צורב.. הטרוניא.. מתעוררת בכל רגע קשה שקורה.
ישנם דברים הקורים בעולם, ואין לנו יכולת להשיג את המדוע, רק תוצאת הדברים מוטלת לרגלנו.. ואנו תוהים, איך אפשר..
הזמן הינו מרפא לכל כאב, הזמן מדהה כל זיכרון.
אך לעד תעלה הדילמה מעמקי הלב,
לכעוס מחדש.. או למחול.
[ליצירה]
כל כך שונה העולם בין הגברים לנשים.
הגברים הם השותקים במהלך הימים,
הנשים הם הדוברות... לעיתים ללא הפסק.
אך מדהימה העובדה
שדווקא בין הגבר לאישה
נאלמת האישה והגבר מדבר.
וכמו בשיר שכתבת יורם
השתיקה... מזמינה דיבורים.
השיר שכתבת ממש יפה,
הוא לא רק מנקודת ראות של גבר..
אלא גם נקודת ראות... מגובה השנים.
וזה יפה.
[ליצירה]
הלואי..
לא היו הדברים מעולם...
אך הם ישנם.
אך מחר ... אינם.
כשלב אל לב כואב,
הדמעות זולגות.
כשהכל מתפוצץ
וכבר לא יודעים מה לעשות,
התרופה הכי טובה
היא פשוט... לחכות.
איתך...
[ליצירה]
החיים מלאי צבעים
אופפים הם אותנו בחום.
אל כששחור בליבנו
נהפכים הצבעים לאפור.
אך דווקא כששחור בפנים....
אולי ייקח קצת זמן...
אך לבסוף נראה את הצבעים בחוץ..
תודה "ההיא משם".. טוב לחזור.
תגובות