יש לי את הלבד שלי.
כמה נורא. כמה נפלא.
מרץ 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זכותך המלאה. אבל בעיניי החיים הם הכי חשובים ולדעתי המחויבות הראשונה של הורה צריכה להיות כלפי ילדו. נראה לי הגיוני שהורה אמור לאהוב את ילדו ולשמור עליו מכל משמר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמנם לא מה שרציתי לכתוב, אבל אהבתי את הרעיון, את "ואני אינני מאמינה" בפני עצמו ואת הסיום של "ואני אינני". [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל חושבת שצריך לסווג את זה ב"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] יש סיבה מיוחדת שבגללה זה "שוטפת" ולא "שוטף"? כי האופציה השנייה נשמעת לי מתאימה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אני שאקבע? האדום שלי באותו הרגע היה כמו שתיארתי אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] ולי לא יצא להיתקל בתגובות כאלה הרבה זמן... אז אני נפעמת מהתגובה שלך. תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! אני מאחלת לכולנו להרגיש ככה שוב... [ליצירה]
- [ליצירה] החלטת הסיווג היתה די שרירותית, למען האמת. נורא כיף לי עם התגובות שלך, תמשיך... (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להתערב כאן להגנתו של שי. בסה"כ זה שיר חמוד ושובה לב, שלא כ"כ התייחסתם אליו בפני עצמו. הוא מעיד על צורך לכתוב ולקבל פידבקים ומבטא חיבה וגאווה כלפי היצירה והנאה מכל התהליך. ואני אומרת- אשריך. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לי... תודה לכם כל-כך. ובמיוחד שהפעם זה כן נכתב לאחרונה. לגבי הקטע האחד לפני אחרון- אני באמת לא שלמה איתו. מה עם המשפט שלפניו? אכן נבי"ש, הבנת את הרעיון. ולארז (נשיקות): לגבי ה"רק"- כרגע לא נראה לי. אני אחשוב על זה. [ליצירה]
תגובות