מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד." זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי. ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית. אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר עצמו יש יופי, אבל האריכות מייגעת. בכל אופן נהניתי להשוות את המקור לתרגום, המאוד יפה בעיני (ואיזו שליטה בשתי השפות צריך לשם כך!) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. שינית סגנון כתיבה? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. גם כתוב נחמד. ו-זה בסדר. יש הרבה מסלולים. כשיהיה לך משהו ששווה לך בשבילו לקום - זה יקרה בלי צורך להכריח את עצמך. ככה נראה לי. צריך אומץ לשאול את עצמך מה אתה רוצה לעשות ולא ללכת במסלול שאחרים בחרו בשבילך. ואצל חלק -מ זה לא מצריך אומץ אלא זה פשוט האנשים שהם: *לא מסוגלים* לעשות דברים שאין להם הנעה עצמית לעשות אותם. אז אתה כנראה מהסוג הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, יש בזה משהו. (הראיה - בעלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ממש! (אתה לא יכול לשאת בנטל האשמה, לא יכול ליסוג ולהתנצל - הפגיעה גדולה מידי, אז אתה רק ממשיך ומכה, וזועם כביכול על הנפגע...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי עד הסוף מי זאת "היא", אבל טוב שהיו בך הכוחות להשתחרר מחיבוק המוות שלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, ו-? (מה החלק הלא צפוי/ התובנה החדשה שה"משפט אחד" הזה בא לומר)? [ליצירה]
- [ליצירה] for g-d's sake, what is the keta?!?! [ליצירה]
תגובות