כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- מהמם תופי ליבי הדהדו בקצב לבה ההולם, ורד צעיר הונח לפניי נשמתי מלוא אפי עד נכנס אל לבי וממנו ברחיפה אל נשמתה [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, חלק מיהדות העולם בשירות האנטישמיות- ראה נטורי קרתא המתחבקים עם אחמדינג'ד. ראה את נועם חומסקי. יונתן שפירא. ישראל שמיר וכל השמאלנים הקיצוניים שנוסעים בעולם ומסיתים נגד מדינת ישראל בשירות פלסתין. [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזה שיר צבעוני! ניתן ממש לחוש את משב הרוח בין הגלים את הגלים השקטים אך הסוערים ומסעירי הלב :-) יפה!!!! כה לחי! [ליצירה]
- [ליצירה] ------ שיר שכולו זורם אפילו דברים מופשטים הופכים בשירך לנוזלים ומה שבסוף השיר שובה וגונב כותרת: "ונקודות של אור בתערובת אש ומים מכסות טפחיים" [ליצירה]
- [ליצירה] :-) אמן ואמן [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע אך גם עצוב: כל כך הרבה דברים יש בו, ורק דבר אחד (מהותי מבחינתו) חסר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- :-))))) שירו הוא כמרבק הבקר הרץ לפני העגל עוד לפני שנשחט בידיו העבות של הקצב [ליצירה]
- [ליצירה] משהו תנכ"י קמעא... תודה איה [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן: ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם. כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו. האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו... [ליצירה]
- [ליצירה] נקודה למחשבה: תחשוב איזו נכבה הייתה יכולה להיגרם לנו, הם לא היו חסים עלינו כפי שבמידה מסויימת חסנו עליהם. [ליצירה]
תגובות