כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
-----
אתה מדבר על צעדות, עולם משתנה, אנושות גדולה,פסגות ותהומות.
מדוע שלא תכתוב על היחיד, על בן האנוש הממוצע עם האהבות, החולשות, החסרונות והכאבים.
[ליצירה]
רדף השיג
לא תאמין, עשיתי חיפוש באתר יד ושם וגיליתי שמות משפחה ספרדיים (לא מרוקאים...) בקרב יהדות פולין וליטא:
אברבנאל
דה בוטון
גיברלטר
מעניין, לא?
[ליצירה]
למרות כך קשה להתעלם מן השפה הרהוטה כל כך ומן התיאורים החיים שלו.
לסיום -שאלה מתאגרת:
מדוע מאיר שלו במאמרי הפובליציסטיקה החריפים שלו יוצא למרבה האירוניה נגד הציבור אשר יותר מכל קורא מספריו?
[ליצירה]
---
באת בצער
יצאת בשמחה,
כשם שנאמר:
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
תוך כדי שיר, עברה מטמורפוזה אשר שינתה את הכיוון אל הטוב והשמח שבחיינו.
גמר חתימה טובה !
תגובות