ריח זר ממקום אחר
שוטף את גופי
ריח זר מהול בושם
אופף חדרי לבי
אמרת כי יצאת מחיי
נכנסת חזרה מאחור
בדלת אל התת מודע
מול חדרי נשמתי
שם ראיתי אותך
עומדת ומחכה בשקט
שערך מתנפנף מולי
דלתות חדרי נשמתנו פתוחות
כי הרוח אותן לא תטרוק
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
האשמה העצמית הקלאסית
פשוט, השמאל הקיצוני "חולה" על הכיבוש שמאפשר לו קתרזיס של כל השנאה העצמית הקיימת.
זוכרני ששבועיים לפני משאל הליכוד על תכנית ההתנתקות כשכבר נראה שהתכנית תעבור, אחת בשם טניה רייהרט כתבה בידיעות אחרונות שעזה תהפוך ל"מחנה ריכוז המוקף מארבעת עבריו בגדרות".
אם כך, אמרתי, הבעיה היא לא ה"כיבוש" כי גם אם ניתן 99.9 אחוז משטחי יש"ע השמאל הקיצוני תמיד ימצא איזה תירוץ שאנו בכ"ז כובשים דורסניים או "סוהרים של אוכלוסיה אזרחית הכלואה במחנה ריכוז".
כנראה הבעיה היא בנפש הרדיקל ההומיה.
[ליצירה]
השיר מדבר על אותם ניצולי שואה ששוכחים ולא מנציחים מסיבות שלהם.
אלי פי עבר- אל עבר השכחה, ההשכחה, אי הרצון לחלוק את הזיכרון
קבר-הזיכרון שטמון בקבר, בו טמון האדם היחיד הזוכר את שמות הקדושים שנספו בשואה.
[ליצירה]
קלסיקה של אגדה בדיונית עם סוף - התחלה מאוד מקורי, סוף שמנחיל את האור ואשר ממנו מתחילה המילה "בראשית" המסמלת את אבי אבות ההתחלה ואת "ויהי אור".
לעניות דעתי -טוב תעשי אם תעברי על היצירה,תקדישי מעט מחשבה ותעשי מעט עריכה לגבי טעויות הדפוס הקטנות
בהצלחה!
[ליצירה]
נקודת מבט מסויימת, ראייה שלילית הכולאת את האדם בכלוב ומונעת ממנו לראות את חצי הכוס המלאה בחייו
"ומבטיח אני לך"
המשפט שפותח את הבית האחרון, האם הוא צריך להיפתח בו' החיבור?
[ליצירה]
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
תגובות