[ליצירה]
זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אתה מתקרב, אבל לא :-) .דימוי הקורבן בא להביע נכונות להתמסרות טוטאלית. קורבן מביהמ"ק, טהור, ולא במובן הפוסט-מודרני של המושג כ"אומלל ומסכן". ההתמסרות הזו מובילה להתקדמות, עלייה:"עולה לה'".
ועוד- אני מבחינה בין 2 סוגי אמונה. הראשונה: "בבוקר חסדך"-האופפת-הכללית. ואילו השנייה: "אמונתך בלילות"-הקונקרטית-עצמות פריכות כאוסף של פרטים.
אלוקים לא מעניש אלא מעניק, כמחווה לטוב לי, הזדמנות להתנסות בסוג השני.
[ליצירה]
וואו. בהחלט חומר למחשבה.רק דבר אחד הפריע לי- כל סימני השאלה בכותרת. הם גרמו לי לזלזל בשיר וכמעט שלא לקרוא אותו. גם שני סימני שאלה, או אחד+סימן קריאה יבטאו את אותו הדבר.
[ליצירה]
"מה אתה עושה כאן? אני גר כאן"
"איך הזמן עובר כשנהנים"
"שניה,תן לי לחשוב. חלפה שניה"
כבר הייתי על סף להתעצבן על כל המשפטים הכ"כ בנאלים האלו, כשהבנתי שזה בדיוק מה שניסית לעשות :-)
תגובות