[ליצירה]
תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה...
סתיו-
אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...?
דעה-
זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל.
הדס וכולם-
תודה.
[ליצירה]
סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל:
מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00
אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב)
כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש...
(לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.)
[ליצירה]
חחחחחחחחח אני מדמיינת אותך אומר את זה , בקול שצריך לומר, וקשה לי לא לצחוק! כוכב, אתה ועולם הפשע לעולם לא תתחברו וטוב שכך! המממ
להזהיר אותו קודם? אבל כוכב, להגיד לו "י'שך פנים יפות" לא רלוונטי אין לו ראש. זו עיקר הבעיה שלו. אילו היה לו ראש והיה תופס את משמעות קיומו, כבר מזמן היה תולה את עצמו, או בוחר מוות איטי יותר אפילו, בשביל לסבול בדרך... לא?
[ליצירה]
אכן כואב. גורם לי לרצות להיוולד מחדש בעבר...
כריתת העץ, כריתת הישן והטוב, כאב הציפורים הבוגרות שרואות איך דור הולך ונעלם ועושר העבר נכרת באכזריות, והגוזלים, שלא יזכרו דבר ולא יזכו להתרפק על עושרו של עץ...
"חדש ימינו כקדם"....
[ליצירה]
הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות.
מופת. פשוט מופת.
קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה.
רוגשתי,
צומררתי,
כמהתי.
השיר הזה בעיני כנבואה.
כחזון.
אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם.
את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום.
תודה תודה תודה.
[ליצירה]
ואני הרגשתי שבעצם יציאתי לגינה גזרתי על עצמי דין שתיקה ושהיצירות שנוצרו פשוט פרצו מפני שלא יכלו לשאת יותר את העריצות והכפיה שלי להישאר בבטן...
ליצירות חיים משלהן, החלטות משלהן, רצונות משלהן וכוח משלהן..
ברוך השם שכך!
[ליצירה]
קשה לי להחליט מה אני אוהבת יותר,
את פרי יצירתך או את התגובות שאחרי,
אני מניחה שכל אחד בפני עצמו ובדרכו אהוב עלי מאוד.
ואתה יודע מה? אם הייתי אני בחלומי מגיעה לדרך פרויד, בודאות זה היה מסתיים רע מכך.
אך בחרתי לי דרכים חלופיות ומאז, הנפילה משיא לשפל, כמוה כדאיה קסומה, ובתופעת הפוסט התרסקות, אני נלחמת בנשק האהבה.
[ליצירה]
[ליצירה]
מצטרפת למישי.
שלושת השורות האחרונות התהוו לי בבטן תוך כדי קריאה כשהגעתי לסוף קראתי והוצאתי מהבטן במקביל.
אני חושבת שהן חותמות את השיר בצורה המתבקשת.
ואאוצ' כבר אמרתי?