ריפיון.
חולשה שמשתלטת על הגוף
כולו,
ואיך לא?
חוסר האונים הזה,
האפסות
הבלתי נסבלת
נוכח כאבך
שהופך
כאבי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] מלא תחושות. חושפת רגשות שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- הכתיבה משובחת! סיבכת אותי בבית השני, מה שחשבתי שהבנתי, פתאום הועמד בסימן שאלה... אבל זה מכניס לאיזה קצב, מתפתל וחושני, מסתורי ומסקרן. אהבתי מאוד! שנה טובה ומבורכת, שנה של התחלות חדשות וטובות!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] העביר בי רטט, יפה כ"כ, עדין ועצוב כ"כ.... [ליצירה]
- [ליצירה] שותפה לאי ההבנה.... [ליצירה]
- [ליצירה] איתך במחול רקדנו, חוללנו שרנו זימזמנו לחן חיינו בין כרמים, אגמים ומי מעיינות שרים מפללים לעוד ימי שמחות! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! איפה אתה- תושב המרכז, זכית לראות שלג, או שזו האווירה שהעבירה התחושות-?! [ליצירה]
- [ליצירה] זיכית אותנו שוב ביצירה יפייפיה! את הפייבוריט עד כה (ויסלחו לי כל רבי הכשרון (!) הנוספים הנמצאים כאן בשפע!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] י- זה שוב הצד השני שלך שבא לידי ביטוי בימים האחרונים. איזה יופי!!! טוב, אתה יודע שזה הצד שאני יותר אוהבת... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, שונה מתמיד- חזרת לכתוב כמו שאתה כותב כשזה לא אתה... (לפחות שי הבין...) אהבתי! [ליצירה]
תגובות