על מדרכה
אי שם
בלילה סתמי
נתקפת פתאום
בחסר כזה
ומשהו נבנה בי מתוכו
ומשהו בי רן וכמֵהַ
אני יודעת,
כוכבים יוסיפו עוד ליפול
איתי ביחד
ואת החֵסֶר
ממלא הגעגוע.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו, שוב! מדהימה אותי היכולת שלך לגעת בנימי הנימים הכמוסים ביותר של הרגש, בתהיות הבסיסיות ביותר של הנשמה. אשרייך שהגעגוע ממלא עבורך את החסר. אני לעתים קרובות מדי חושבת כי הוא רק מעצים אותו... ואני לא מתנחלת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהה, כמובן, זה מקור הטעות, שאת לא מתנחלת (:.. מאז שכתבתי את השיר הזה, דברים השתנו בחיים שלי. והחסר (הספציפי הזה..) התמלא, ב"ה... [ליצירה]
- [ליצירה] *. בעיני זו הרגשה של מתנחלים במוצאי שבת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אההה... אני מתנחלת, וזה אכן היה במוצ"ש. מה זה אומר? (: [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי איזה יופי של שיר. את ממש ממש מוכשרת [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר שאני הכי אוהבת אצלך 0חוץ מאשר אותך ספציפית) זו יכולת הדיוק המופלאה שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע... מאוד אהבתי את השיר... נוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אהבתי. וזה נגע לי באיזה שהיא נקודה עמוק בפנים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, זה גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גנץ, האי-מייל שלי חזר לעבוד. *מתקרבת*, עניינית כתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הכיף שבנסיונות? לא, אני דווקא לא חושבת ככה.. בעיני פחות נסיונות זה פחות צלקות, ויותר טוב. אבל אם היו נסיונות, וכבר יש צלקת, אפשר גם לנסות לראות מה קיבלנו מזה, ואיך זה עוזר לנו להמשיך. וצריך לדעת שמה לעשות, רוב האנשים לא מתחתנים עם אהבתם הראשונה. לרובם יש נסיונות כאלה או אחרים, גישושים כאלה או אחרים, לפני זה. וצריך לדעת שבע"ה כשהשלם האמיתי מגיע, הצלקות אולי עדיין קיימות, אבל הן כבר לא אדומות וצורבות. הן דהויות כאלה, עדיין שם אבל דהויות. לשכנע אותך שיש אהבה אמיתית? לא נראה לי שאפשר לשכנע בזה, אבל כשזה יגיע את תביני. וזה יגיע. (אגב, לא הייתי ממליצה לשפוט זוגות אחרים מבחוץ. את אף פעם לא יודעת מה יש שם. ומה גרם לפירוק). [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי במפגש. אבל נראה לי שהבנתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] . מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הייתי חייבת לגמור את זה בטוב. לא סתם כי בא לי, אלא פשוט כי ככה. אף פעם לא ראיתי יותר אושר משהיה בעיניים שלה הערב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... שירה, אני מסכימה איתך לחלוטין שאתר יצירה שרוצה להיחשב כמקצועי, מוכרח לדעת לבנות שיח שיש בו ביקורת- לחיוב ולשלילה. רק ככה מתקדמים, רק ככה נבנים. ואישית, אני יכולה לומר שההתקדמות שלי בכתיבה נבעה הרבה מאוד מתוך הערותיו של איזה ילד אחד, שעכשיו הוא חייל, ושהחליט לקחת את הכתיבה שלי כפרוייקט לזמן מסויים :). וצריך הרבה מאוד ענווה כדי לקבל ביקורת. גם זה נכון. מצד שני, עוונה צריכים גם כשמעירים. ועם כל הכבוד למקצועיות ההערות, שאליה אני ממש לא מתכחשת (ועם חלק גדול מההערות ש"נושא אלומותיו" נתן כאן, בהחלט הסכמתי), צריך לדעת איך להעיר כמו בנאדם. ורזומה כלשהו בכתיבה לא נותן את ההכשר להעיר בצורה פוגענית ומעליבה. אגב, סליחה על הבורות, מהם ה"אוקפי" והאייל הקורא"? (הרכינה *מתקרבת* את ראשה בבושה וכלימה). [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא בטוחה שהבנתי (או בעצם- בטוחה שלא הבנתי), אבל.. נהניתי בכ"ז. [ליצירה]
- [ליצירה] ... "שמפניה" היה הכינוי של אבישי רביב. וחשבתי על זה שהמחלקה היהודית של השב"כ, בימים גורליים של דיבורים על פינוי גוש-קטיף, בטח רוצה 'לצוד' את הימנים הקיצוניים שעשויים להפריע קשות למהלך הזה.. אז במהלך הפוך למה שעשה אבישי רביב, שהתחזה לימני קיצוני וניסה להמריד חבר'ה צעירים, הפעם הם למדו את הלקח- ולכן הם שלחו מישהו שיתחזה לשמאלני סהרורי על מנת לקבל תגובות נגד ולזהות ביניהן את הפנאטים הפוטנציאליים... איך הקונספירציה? [ליצירה]
- [ליצירה] ... מזל-טוב על זה שהתארסתי לפני חודש.. (: (חודש ושבוע, בעצם). [ליצירה]
תגובות