את כל תלאות היום
שוזר
בשתי וערב
בעמדי לפניך בתפלה,
השכם וערב.
מתעוות
בייסורי
ובשל אחרים.
אנא,
עשה שתהא תפלתי קבע,
ולא תחנונים.
ואל תפגע בי.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . וואו. אין ספק. לא אלמן ישראל ולא יתום קדיש. עבודה נפלאה. אני מקווה שתטרנספר את ההתנחלויות הבלתי חוקיות ותעלה על הקרקע רק ישובי קבע. בלי לוותר על חלקים משטחיך. ממזר רווק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! אם כי מתחיל להיות הזוי ומרוח בשלב כלשהו. שנינויות מבורכות. ד"ש לכל המשפחה... מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, באמת... אין פה שום טעות. "המתחיל במצווה פטור מן המצווה" הוא אח של "מצווה הבאה בעבירה אל תחמיצנה" ובן דוד של "וכי יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו" משפטים שאנחנו הדתיים אוהבים לעוות... שבת שלום, חבר. [ליצירה]
- [ליצירה] . אשריך, נהניתי לקרוא, אכן, אני יכול להבין את הביקורות הרבות והמפרגנות שנכתבו לך, .(אהבתי את "בהעדר כתובת אחרת אני פונה אליך"...) עלה והצלח, ויהי רצון שיתקבלו כל תפילותיך. אמן ואמן. [ליצירה]
- [ליצירה] נו מה? שאני לא אגיב? הגזמתם... אחל'ה סיפור, חמוד וקליל. חכה חכה "חטף סגול", בקרוב אני מפרסם את "חטף שבץ" לכבוד יום השנה לפטירתו של סבא... [ליצירה]
- [ליצירה] חברים!!! עשינו זאת! אחרי כשלוש שנות התכתבות (ואפילו לינק ב"כיפה", ב"פורום תרבות"!) ניגשה הילדה אל שולחן המחשב (מעניין מה עכשיו אביה חושב...) וגרמה בימיה של שנת תרפפ"ו לתפנית בשרשור, שרבים לה ציפו (אגב, לגבי איזכור השנה- מהגימטריא של תשס"ו- אין היא שונה!) ואחרי שדנו במי היא מאוהבת, ת'מקלדת תפסה ובעצמה היא כותבת! (אמנם עוד לא ברמה של אביה, אך רחוק מהעץ היא ודאי לא תגיע) וישבה לה מרב וכתבה איחולים לשנה חדשה שעודֵנה בחיתולים והוסיפה ש"שנה הבאה בירושלים" ואני, במפתיע, שם גר כעשוריים! מקווה שהפעם אינני מגזים אז אוסיף פה עוד שניים/שלושה חרוזים- כתבת שנמשיך עם רמזים בשירים- האם אין בתגובה זו כמה די ברורים!?!?!?! [ליצירה]
- [ליצירה] what if g-d was one of us... יפה לראות קטעים רציניים שמצליחים גם לקרוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] קברת בפארק. שווה ערך. בלי ספק. הסצנה של ההתנגשות והאהבה ממבט ראשון קצת דביקה בעיניי אבל ניחא- גרמת לי לצחוק וזה טוב. (אם כי לא נדיר...) . [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה ושלישית יצאתי מבולבל. הרושם שאיתו נשארתי אחרי השורה האחרונה היא שמה שמרגיע את הנהג ועוזר לו להרדם הוא צלילים של יוצר המוכר כאנטישמי. ולכן, גם אם היצירה באה להביע חרטה של הנהג אז: א. היא לא עושה את זה מספיק ברור. ב. השימוש בוגנר הוא ודאי לא מקרי והוא עדיין מקשר בין מעשים של יהודים (ההתנתקות הנוראית, הטראגית והרשעית וכל הקשור אליה,שאני לא מוריד לרגע מחומרתה) לאנטישמיות ונאציזם. וזה פסול. ומסוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] . מי ששמר בחברון ב97 אמור להיות היום לפחות בן 26 . אני מתקשה להאמין שיש היגיון מאחורי התנהגות כזאת בגיל הזה. ולעומר צמח נחום: "בסוף, זה בסך הכול שיר." אנחנו כבר מזמן לא מדברים על השיר,שיכתוב מה שבא לו, אנחנו מדברים על הפגיעה בבני אדם. תסתכל על הקונקרטיות והעדינות של הביקורות מול הארסיות והזוהמה בתגובות של מאיר. לא יודע אם אתה ומאיר מכירים אישית אבל כדאי שתפקח את העיניים למה שכתוב פה. [ליצירה]
תגובות