[ליצירה]
באמת אפשר לדמיין את המראות אשר אותם אתה מתאר כאן,ואכן,הם יפהיפיים!!!
מעניין למי אתה מתכוון בסופו של השיר,באמת מסקרן..
אני פרשתי את זה כאלוקים שמסתכל על כל מעשינו בעולמו המרהיב..מביט עלינו,ילדיו הדלים,מסתובבים ביופי יצירתו,שאותה בעצם אתה מתאר בפלאי שירך הנוגה..
תמשיך לכתוב מדהים כמו שאתה כותב עד עכשיו..=]
שתהיה שבת שלום!
[ליצירה]
לוגן,לשאלתך.
הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה..
[ליצירה]
אולי,איני יודע,החושך מסמא וקשה כך לראות בבירור..אולי אם ייפול איזה כוכב ויאיר מאורו,רק לכמה שניות,אוכל שוב לראות היכן אני נמצא..
ובינתיים אמשיך לחכות..
תודה לכולכם!
[ליצירה]
"לעולם לא רווים"...האמנם?
אני דווקא חשבתי על שתי צורות למשפט הזה שלך..
מצד אחד,לעולם לא תשיג את האהבה למרות שתשתה ותשתה ולעולם לא תגיע לגאולה המטהרת הזאת שתשקיט את הרגש הסוער הזה..
ומצד שני יש את התחושה שלאהוב זה טוב ועוד ועוד ולעולם לא להפסיק!לשתות ולשתות ועוד לגימה אחת,רק להמשיך לאהוב,ואז הכל יפה ופורח,הפרחים לידכם פורחים ואתם חיים חיי גן עדן עד סוף חייכם,וזהו כמובן,חלום הזוי וחסר מציאות...אבל גם לחלום זה טוב!=]
אני לקחתי את השיר בתור שאיפה לאהוב ולעולם לא להפסיק...לחיות את האהבה כמו שהיא,מדהימה!
שיר יפה,למרות שקצת לא אהבתי את ה"סגידה" אבל זה ממש קטנה..חח
תודה לך!:-)
[ליצירה]
מזכיר לי את 4 יסודות הטבע,מתאר כל כך בתמימות את מראה עולמינו!ממש יפה...כל אדם צריך להתחבר בצד מסויים אל הטבע,כך יתחבר לכל דבר בעולם וגם לצד הבריאה האלוקית,והים המדבר והשמיים הם באמת יופי הבריאה,יופי שלא נגמר,ודווקא אליהם צריך להתחבר...
תודה לך...
[ליצירה]
הגעגוע הכל כך חזק הזה מורגש משירך..הכמיהה לציור המושלם הזה שמביא איתו את כל האושר והשמחה,שמחזיר בך נשכחות וזיכרונות רחוקים ומאובקים שמעלים בך חיוך כאוב של מה שהיה פעם ונגמר..אבל עם קצת אמונה ותקווה הכל יסתדר ויחזור להיות אפילו יותר טוב ממה שהיה...שתזכי לראות את האושר האמיתי,כי הוא נמצא אצלך!!פשוט עוד לא גילית אותו כנראה...הוא נמצא ממש אחרי הגעגוע..=]
תודה לך!
תגובות