ופתאום
איבדתי עצמי
לדעת
בלי לדעת
אנה אפנה
לאן אגיע
מחפשת לא
מצאתי לא
אנוח
ואשקוט
עד אשר
תמצא אותי
הדרך
ואגיע
עד לשם...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה אסף, אני אחשוב על זה. השלוש נקודות הן חוסר בבחלטיות בסוף- זה עוד לא נגמר יש המשך שלא כאן כרגע ויבוא.... תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] משחק המילים נשמע מוכר, אבל הכתיבה הנבהלת\עדינה והתקווה בסיום הופכות אותו מהתחכמות לשיר מהורהר אולי אפשר לשנות את האמצע ל: חיפשתי לא מצאתי לא אנוח לא אשקוט לא הבנתי מה מטרת שלוש הנקודות בסוף. שיר יפה. מעניין לשמוע את ההמשך (מה יקרה כשהדרך תמצא אותך) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מאבדת עצמך לדעת במירוץ החיים מידו מידה של הכאב של הבלבלת המבהלת [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, זו בהחלט יצירה משובחת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, נחמד מאוד, מעניין ביותר! אולי אנסה גם... [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר... משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה... אבל- קטונתי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, קסום ונפלא ביותר. באמת מסקרן למי/על מי זה נכתב, אבל- זה חלק מהקסם... [ליצירה]
- [ליצירה] התוכן- כ"כ מוכר! ב-ה-צ-ל-ח-ה-! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, ההמלצה של מנחם לא הכזיבה (ושלא באופן מפתיע), מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, שקט וחם... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מעבירה את המילה "בערימה" לשורה הקודמת, כך שיווצר: "שירי אכזבותיי מונחים בערימה" וכו' או לחילופין- בערימה- כשורה בפני עצמה... זאת, לצורך משקל נכון יותר של השורות ואיזונן. אולי אפילו ניתן לשדרג ולכתוב ערומים (במקום בערימה)- כפל המשמעות של ערומים-כערימה וערומים- ז"א- חשופים, יוסיף רבות לשיר ולתוכנו, לעניות דעתי. חוצמיזה, נעם לי התוכן- בדר"כ אצל יוצרים זה הפוך וגם השתתפתי כאן בשיח של תגובות בנושא- שכן, משום מה, עצב וכאב מהווה לרובינו דשן טוב יותר ליצירה מאשר אושר ושמחה פשוטה. שמחתי לקרוא שאצלך- חדוות היצירה וההשראה ניזונות מדברים חיוביים. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת. הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא. יפה. [ליצירה]
תגובות