הבאתְ איתך מן המדבר
שתיקות שהן סיפור סוּפה
בתוכך נפש
מייללת, מתערבלת אבק ואור
על פני תהום.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התפעלותי נתונה לכותרת היצירתית (שכנראה מטרתה היחידה היא שיווק). את הקטע עצמו לא ממש הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון קצת נדוש, אבל עדיין ראוי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר בהחלט, וכתוב יפה. אותו אינסטינקט גולמי עדיין קיים ומשמש אותנו, צריך רק ללמוד לתת לו מקום. ("ללמוד"..כן,יודעת). [ליצירה]
- [ליצירה] למרות חיבתי למשחקי מילים, "הטי שתה" מרגיש קצת ילדותי בהקשר הכולל של השיר, לא לגמרי שייך לאווירה. אבל מעבר לזה, זה מקסים! היישר לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! וכמה חבל שאני קוראת את זה דווקא ביום הראשון של החורף.. (את צמיחת הפרח הייתי משמיטה. זה מפר את הגבול שבין קסם לקיטש) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אלו הרהורים שמסתדרים לי מצוין עם מקום שפעם הצחוק בו היה טבעי. (ולפעמים עדיין..בחברה הנכונה) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים וקולע. דווקא הפירוט והאירוך שקודמיי לא אהבו, עזרו לי כקוראת לחוש את המעמד, לחוות. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, קצת צפוי מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. זה מעניין ועם טוויסט, רק השורה האחרונה נראית כלא מתחברת לשאר השיר [ליצירה]
