רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי. יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי. (ויש עוד מה לדבר על הציור הזה) [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שנורא השתדלתי לרדת לסוף דעתו של המשורר לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה להגיד ואיך הבית האחרון מתקשר לכל הבתים שלפניו. האם לחציל יש פה משמעות מיוחדת? השאלה היא : האם השאלה למה התכוון המשורר? צריכה להשאל או שהקורא צריך לחפש את הנקודה בה הוא מתחבר ומרגיש את השיר ועל פיה להבין את השיר. נתנאל- קשה לי להשתחרר מהמחשבה שמאחורי הדמות הוירטואלית שלך עומד שום דבר. זאת אומרת דמות בשר ודם שנהנת לצחוק עלינו ולעשות פה מהומות. ועוד הערה אחרונה- אותו עוול שאתה טוען שאנחנו עושים לך ע"י כך שאנחנו לא יורדים לעומקם של דבריך אתה עשית למאיר פרידמן בשיר שאול, מלכי. סליחה על הפילסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] (אם יורשה לי בתור אלוקים התשובה היא לא!) וכרגיל אתה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] היא מחזיקה את עצמה, ולפעמים מועדת, אבל יודעת לקום, עם שיר חדש בלב, עם קרן שמש מחממת. דינה, את מדהימה! אמרתי את זה פעם, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] קיים פה איזשהו פרדוקס (עד כמה שהמודע שלי הצליח לגעת בקטע). היא (או הוא) שונא(ת) אותו אבל הוא נושא בתוכו רגש כלשהו שמצריך לעבור תהליך של אובדן. כאילו הוא סובל ממזוכיזם שגורם לו לאהוב אנשים שפוגעים בו, אבל הוא מנסה להתגבר ... הסתבכתי כרגיל, כתיבה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא סיפור קצר- קצר מידי בשביל להקרא סיפורת? אני לא חושבת שאתה צריך להמשיך את הקטע (הוא מספיק יפה ומביע בלעדי זה) אבל לדעתי אתה צריך לסווג אותה למקום אחר. יש לך שפה יפה, נהנתי מהמשחק שלך בה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד איך ישן! איזה כיף היה להתקל בזה לא הפסקתי לצחוק... [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח, זה לא יפה (פויה ילד רע) להשליך כל יצירה על הכותב שלה. אילה, אני קראתי לסיפור הזה כשהדודה פולי פגשה את פוליאנה, אבל הפיצול שלי שמפרסם את מה שאני שולחת לו למייל לא שם לב אז הוא קרא לזה ככה הכותרת שווה החלפה? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אפשר ממש להרגיש את הכאב של הגיבורה, למשש אותו, ולכאוב איתה. [ליצירה]
- [ליצירה] לחשוב שהם אכלו ... עושה לי בחילה. בזמן שקראתי חשבתי כל הזמן- מה את רוצה? מה הקטע שלך? עד שהגעתי לסוף ואז אהבתי ממש. הערה אחרונה- אל תתחילי מהתחלה, לפעמים מבינים יותר כשמתחילים מהסוף. [ליצירה]
תגובות