תואר ראות
עיפות תופיע
רוע עורב
ואהוב בו האוב
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יווווו איזה יופייייי!!אין מיליםםם!!כל כך הרבה אמרת בכל כך קצת...מדהים פשוט!תודה..=] [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! לא הכרתי את הפלינדרום, תודה על שהפגשת בינינו, למרות שאני לא חושב שאוכל להשתוות ליצירה כזאת. מענג ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] לא לגמרי פולינדרומי.. וגם לא ממש הבנתי את המשמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו. ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא. פורים שמח לכולם!! רק בשמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי יהיו דיבורים על כינוס איברים.. התאכזבתי. נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] שפה ועלילה זורמות. הרעיון מצא חן בעיניי, סיפורים על הבעה באמנות תמיד כוללים מקרה מזעזע וקשה כלשהו שעבר הגיבור. אך כאן הצלחת בכל זאת לשמור על עניין, ולא הורגשה בקושי נדושות. לא הכל ברור וזה משאיר פתח לקורא לחשוב, וזה יפה. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק ומשונה (ומשונה זה טוב). למרות שהכותרת כל כך מזמינה למשהו הומוריסטי ומושקע והשיר עצמו קצת אכזב. תמוה לי למה אהבת השניים תשאר בלתי פתורה? אגב, ביטול "האם" (כך שזה יהיה: "הנשלים?.. הנושלם?") בשתי השורות האחרונות היה יוצר מבנה קצת יותר פירמידי והיה נותן לחידה קצת יותר מקום והיא הייתה יותר מורגשת כך- אי יציבות. אך לסיכום- קצת לא ברור, אבל הרעיון מצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב לדעתי. עם היופי ישנו עצב עצום. לא כי בעתיד הם יטילו ספק. אלא משום התמימות הזו, היא נוראית לי.. -תועה- [ליצירה]
- [ליצירה] כלכך מוכר! יפה אמרת, והחרוזים נתנו טאצ' קורץ לרצינות. -רק למה אנמיה? לא הבנתי- [ליצירה]
- [ליצירה] וראוי לצטט את שילה פרבר, שנאמר: "או, שיר סודי".. יפה. בעצם לקחת אאוטסיידרית אאוטקאסטית אפלה פארנואידית ופסימית ותיארת אותה מבפנים. התיאור נשמע קצת כמו שרצוי שהוא ישמע, מיופה ואפל, ולא הכי נאמן לאמת. אבל אהבתי כי הסתפקת ברמזים ומטאפורות, וזו חולשה שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] אז בעצם ניסית לומר שהנוער המתנחל הוא נוער שפורק אגרסיות ומורד בדרך המסוימת הזו של אלימות ונזק. יכולת להביא את זה בצורה יותר סימפטית. כל המסביב זה שטויות וכל מיני סטיגמות לא משעשעות ולא יצירתיות. יופי שהן גם לא החזיקו עוזי ורכבו על גמל. עניין הצביעות המוזכר בשורה האחרונה הוא לא נכון בהקשר הזה, כי יש דעות רבות בקרב המתנחלים איך יש לנהוג- חלק טוענים שבאהבה וחלק אומרים שאהבה כבר לא תעזור וצריך לזעזע. לסאטירה שכזו תמיד צריכה להיות אמרה, אך כאן היא לא מעורפלת, עמוסת סטיגמות קלישאתיות וכך מעייפת. היה פוטנציאל איפשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן קונפליקט בין שניים. לדוברת נדמה שהם הפכים גמורים, היא נפגעת, היא מתכעסת ולכן היא שחור. והוא ההפך, לכאורה, ממנה, הוא שאנן, לבן. קילוף שכבות במטרה להתקרב, אך מנסה להרחיק אותו ממנה כדי "למזער את הפגיעה". אך הוא פוגע, כי היא נפתחה, ורגישה, ולא לבנה- לא שאננה ומרחפת. לא הבנתי את עניין המניה דיפרסיה. נדמה לי קצת מיותר, אבל אולי פשוט לא הבנתי. וכל הבית גם נראה לי לא חשוב, כי הכל אפשר להסיק מהשיר בלעדיו. חוץ מזה, מינימליסטיות בשירה היא חיובית, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. סוג של פירמידה כפולה. "משרפת החיים" מזכיר לי את חיים חפר בשירו העוסק באותו נושא, "מרכבות המוות", לכן לא אהבתי את הצירוף. נראה לי שאול ולא באמת שייך. חוצמזה, שמשרפה זה קוד לשואה. אין צורך בהסבר בסוגריים, (דם). השאר מצא חן בעיניי. חודש אדר שמח במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש. שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה. [ליצירה]
תגובות