[ליצירה]
זה עצוב קצת, לא?
דווקא יש הרבה דרכים לחגוג בהם תיומולדת!
-אפשר לעשות את הקטע הזה של החשבון נפש.
-אפשר לעשות משהו חשוב וסימלי, שתמיד תזכור שעשית את זה ביומולדת שלך.
-אפשר לארגן לעצמך מסיבת הפתעה עם בלונים והכל
-נו, טוב, גלידה זה גם טוב.
מזל טוב.
[ליצירה]
אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא?
[ליצירה]
לשמעיה שחף! אני מזה לא מסכימה!! דבר ראשון, אקדים לומר, שיש הרבה סוגים של זוגיות, ולכל אחד מתאים משהו אחר.
דבר שני, בן זוג יכול להיות הנשימה שלך, הנשימה הכי עמוקה בעולם. אתה שייך, ושייכים לך, והשאיפה היא לחיות את כל החיים יחד, עד הסוף.
במידה וזאת גישת שני הצדדים, כמובן!!!
בן זוג הוא לא עוד חוויה מרגשת בחיים, הוא שותף לחוויות שיבואו וילכו. ורק הוא ישאר...
ליוני, אחלה שיר.
באופן אישי, נראה לי שהוא צריך קצת חידוד, כי סכ"ה זה נושא די "מטופל", אבל אהבתי את הרעיון.
לך תשיג אותה...
דנדוש.
[ליצירה]
שיר קליל וחמוד.
יש כאן חוויה נפוצה יחסית, שכבר רבות נכתב עליה ודובר בה. לדעתי אין כאן זוית חדשה או עיבוד מרשים, אבל מה שכן אהבתי בשיר זה את העצמה שלך. כאילו תוך כדי שאני קוראת אני יכולה לראות את העיניים שלך נוצצות, אני יכולה לדמיין אותך חושבת והמחשבה נודדת, אני ממש מרגישה שאת אוהבת.
יום טוב!
דנדוש
[ליצירה]
דווקא מלך האריות!?
מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!?
תגובות