ריבונו של עולם,
לפניך גלוי וידוע כל מה שקשה לי.
אם מוצדק, הרי טוב.
ואם לאו, לאו.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תהיה פילוסופית אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו? במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. קשה להגיע לרמת מודעות כזאת [ליצירה]
- [ליצירה] כלנית יקרה, כן, עבר הרבה זמן... לא הייתי פה לאחרונה. בכל מקרה, לתהיתך: זה שרבונו אחראי פה על הענינים זה ברור, ולא משנה אם נסכים או לא. זה נועד להיות מעין קבלת הדין, קבלת עול מלכות שמים שכזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] מה נסגר היקר, אולי בגלל שלכולנו המחשבה הזאת עולה בתור תחושה, למרות שכולנו מתעלמים ממנה מהר מאוד? ולך יהודית, לוא דווקא הוידאו הוא הרעיון בשיר, אלא התחושה כולה. אני גם מתלבשת יפה לחתונה כי אני כאילו מרגישה שזה הזיכרון האחרון שאני אשאיר אצל הרבה מאוד אנשים, כי אחרי הכל, חתונה זה מפגש של מלנטה אנשים שלא פגשת מלא זמן,ואז כאילו את לא תפגשי אותם יותר, אף פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון חמוד אבל יש עוד על מה לעבוד. את באמת בת 9? אם כן, אז יש לך עוד המון לאן להתקדם ומה ללמוד. עד שתגלי את המילה שלך... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני: גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת. נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו. מותו היה הניצחון ולא כניעה. אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר (ואולי זאת הכוונה) עצמו אפוף בעשן עד שאינני בטוחה איזו חוויה הוא מתאר. עולה בי אסוציאציה של אהבה ומלחמה. מענין לראות איך אחרים רואים בהשתקפות מה שהתכוונת. או שלא. [ליצירה]
- [ליצירה] חס וחלילה! בשביל מה אנחנו בעולם? הקב"ה כבר קבע מה קודש ומה חול. תפקידנו הוא: לקדש את עולמו... כל אחד בנפשו פנימה עושה את ההבדלה הזו כל יום, בעזרת הכוחות שד' העניק לנו בטובו.... [ליצירה]
- [ליצירה] ללא שם היקר/ה, ברוך הבא/ה לצורה. אהבתי את הזרימה של השיר, מרגישים שיש איזו אנרגיה שפורצת מבפנים. בגדול, הנושא קצת "מטופל" ולכן זה קשה יותר להביא זווית חדשה. [ליצירה]
- [ליצירה] כפנינה בתוך צדף, שמוגנת תמידית ניצבת אני בחיבוקך החמים ורוצה לדעת אותך מבפנים אבל... זה באמת ימשך לעולמים? (-: [ליצירה]
- [ליצירה] יפה על האומץ לגבי הפעם ראשונה ניקוד. זה גם תוחם יותר את המקצב. אבל אני חושבת שמרגישים שהפוקוס של השיר לא על התוכן וזה טיפה גורע. כמו תמונה של פרחים מאוד יפים, שהפוקוס מאחורה. אז הנושא טוב אבל צריך עוד ללטש. חוצמזה, הבעיה בניקוד היא שצריך מאוד לדייק. לדוגמא, נדמה לי שצריך להיות דִימעותיה (חיריק) ומה זה שבי דבק? ולמה קפלי ודהוי לא מנוקד? אם מנוקד אז מהתחלה ועד הסוף. סליחה אם יצאתי ביקורתית משהו, אבל זה דווקא כי יש משהו בשיר, וחבל לפספס אותו... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע? לפעמים גם כשאני מסתכלת, אני רואה אדם זר שמביט בחזרה. אתה רוצה רמז? אני לא מסתכלת במראה. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה... אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא. היש טעם להלחם? השיר מקסים, המציאות פחות. דנדוש. [ליצירה]
תגובות