בעיניים שלה
אור ולטף
ניצוץ ואישון
מבט דרוך ראשון
מרחף מעלה
אל תכול שמיים
נוסק פעמיים
אל קו המים
צעד בצעד
הולכת ליעדה
אט אט בבטחה
קוראת תיגר
כגל נשבר
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים. אש וברוש, לשניהם צורה מסויימת העולה אל על ונושקת למרום, אך מה רב ההבדל כשהיא מלחכת ומאכלת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי הוי נשיר את הבסטליה זו ממש אידיליה כולם יחגגו עם שפניה מכאן ועד אוקראינה וירושלמי יגיד: זה טעים על בגט עם רגלי צפרדעים. (מקווה שהסוכה של אברהם ואיסמעיל לא יכניסו את זה לתפריט) [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מילים שאומרות כל כך הרבה!!! חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] לחישתה בבית הראשון -תוכל להאזין לה קולה ומכחולה בבית השני ברכתה בבית השלישי קולה שנדם -סיום פסימי למדי בבית האחרון. האם ניצלנו את הברכה, האם ידענו לשמר את הטעם? זו מהותו של השיר [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מילים מילים!!! בייחוד שורת המחץ: "אך דמעתי בראת נקבה!" [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמת גלי הים ניכרת ומרוגשת בשירך, כשקוראים את השיר זה ממש כמו להיות בעין הסערה ולחוש אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אתה מדבר על צעדות, עולם משתנה, אנושות גדולה,פסגות ותהומות. מדוע שלא תכתוב על היחיד, על בן האנוש הממוצע עם האהבות, החולשות, החסרונות והכאבים. [ליצירה]
- [ליצירה] החיפוש אחר הנצור והנעלה ממך בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב איך שמסתובב לו הגלגל [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא: עבריה מילים: רחל אני מבטת בה נפעמת, נדמה: הנה זה אך. בחן קדומים, בשחור ולהט, עלתה מן התנ"ך. וגשר פז נתלה ממנה, אל ארץ העברים. וזכרונות ימי החסד, בנפש מתמרים. כה אעמוד פה לפנייך, נפעמת, אחותי, בחן קדומים, בשחור ולהט, אזין עיני תכלתי. בגוף נכר הלוך ונוע, דרכים בו מי יספור? אני המרתי שחור ולהט, בתכלת ובנהור. אך אם מעלתי - לא לנצח, כחשתי - לא עד תם. ושבתי שוב כשוב ההלך, אל כפר מולדתו. כה אעמוד פה לפנייך... [ליצירה]
