[ליצירה]
רעיון מאוד יפה!.
אך אולי עדיף באמת כהצעת איה, לסווג את זה במונולוג, או לשנות את הכתיבה כדי שיתאים ל"במשפט אחד" כמו למשל- "הפחד הגדול ביותר יכול לנבוע מאדישות, כי ללא הזעזוע מחיי היומיום יש ואולי אין טעם של ממש בחיים".
בהחלט רעיון יפה!
יומשמח :)
[ליצירה]
קטעים נכונים ! :)
הייתי אומרת שהכי גרוע זה אלו בסופר.
נגיד אתה בא לקופה של -עד 8 מצרכים....אז תמיד יוצא לפניך איזה איש שהחליט ששמונה פעמים את אותו מוצר לקחת נחשב רק מוצר אחד, ולא שמונה ואז ככה יש לו עו מלא מוצרים.... מה שגורם לך לחכות יותר זמן מאשר בקופות הרגילות!.
[ליצירה]
גם אותי זה מצחיק וזה גם מאוד כיפי לעשות מערכונים של זקנים... :) (מנסיון)
כמו שלשפה יש את השנים שלה... אז כיום איפה תראה "סבא גילי" ?? או "סבא אמיר" וכל אלו?... אין כאלו.
בעתיד השמות שלנו יהיו כאלו... אויי... בימים ההם איזה שמות שהם היו קוראים לילדודס שליהם.. הם היו מנסים לחרוז שמות חדישים במקום לקחת את אלו היפים הקיימים, ולפעמים זה נשמע כמו שם שצריך לחפש לו פירוש באנציקלופדייה... ;)
[ליצירה]
מדהים!
חשיבה מעניינת בהחלט........ ! וכתיבה יפה לזה....
מזכיר לי משהו בסגנון-
1.ובעצם מהרגע בו אנו קמים בעירנות, אנו מתחילים לכסות את החסר, החוסר בשעות שינה.
2. ואיך כעבור כמה שעות, בדיוק בזמן בו אנו מרגישים כי האורות צריכים להכבות, אנו נעשים מעיין ינשופים, והשינה, נדחת לזמן בו אנו צריכים להיות עירניים.
[ליצירה]
טוב... אני רואה כי אין איש שמבין את השיר כמוני, ואולי טעיתי באמת. רק רצוני להבהיר שאין בכוונתי לעודד שנאת ישראל, ומי שמכיר אותי יודע שאני שונאת שיש כאלו שאוהבים יותר את אויבי ישראל מאשר את הישראלים עצמם.
לדעתי, בלי ההקדמה שזה לזכרו של עראפת ימח שמו וזכרו) זה כן מתאים למה שאני הבנתי, שאין כאן עניין של שלום... אלא פשוט תאור לכך שהערבים, ילחמו על עצמאותם.
תגובות