לב פועל הוא לב שותת דם.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה אוף, אבל למה זה חייב להיות ככה?! (אממ... כי אחרת לא נרגיש שאנחנו חיים?) [ליצירה]
- [ליצירה] ואף על פי כן בעברית, שותת דם הכוונה שהדם יוצא ממנו בלי שליטה. הלב מזרים את הדם, לא שותת אותו. (ואו, אני באמת קטנוני הלילה...תסלח לי נכון?) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד גם לב פצוע שותת דם, מה דעתך להחליף את המילה פועל בפועם, אך גם ככה זה נשמע יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למעיר ההערות הקטנון חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין.. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אפשר להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה שזה חכם ונכון ! [ליצירה]
- [ליצירה] בפשטות אהבתי את זה. "אין דבר שלם יותר מלב שבור" מתחבר לי גם. יפה ואמיתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה זה משפט ממש יפה. אהבתי. (עמוק, הא?) [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה אלוקים או לפחות? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם אני נהניתי קטע פשוט, אנושי וטוב. והציטוט (עם הקישור ליצירה הזו) מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף נראה שכולם הספידו אותה עוד לפני עזיבתה.. ואז נאלץ לטפל בזה כי "נו.. כל ההספדים היפים האלה על הדור שעזב ולא ישוב..." [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאד!! שיר זורם מאד וסימן השאלה בסוף בא במקום. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה טובי - לא בן 29, אבל עדיין לא יודע לשחות ומחפש פרטנרית לסרט. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד... אהבתי בעיקר את ה"נו טוב, אתם יכולים להאמין בטוב ליבם העתידי של הנמרים. אני מעדיפה להאמין בבני אדם" - משפט משובח. ולהאמין בבן אדם? אני חושב שכשעושים את זה מתוך אמת (ולא פתיות של 'תביאו מישהו שאני אאמין לו') - אין הרבה דברים גדולים מזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב אבל.. לא'דע.. הרגשתי כאילו אין לו 'סיום'... צריך איזה גראנד פינאלה לדבר כזה גדול ומרשים, וההרגשה שלי (שוב, הרגשה, יתכן שזה סתם תלוי בכלום ועומד על שומדבר) אומרת שצריך משהו יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח למאד מאד! אוצה עוד! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי את ההתאמצות לא להתייחס ברצינות (ואולי זו לא ההגדרה המדוייקת, אבל אני לא מתכנן להתאמץ לתת הגדרה שכזו, לא ממש נחוצה כאן [בדיוק כזה דבר.. :-))]) [ליצירה]
תגובות